Toujours émerveillé devant les progrès que font les chercheurs, cet article Presse du célèbre magazine Nature nous indique que des savants ont pu observer qu'un gastéropode marin a pu régénerer un oeil, Bonne piste et bonne pioche, on va chercher comment, pourquoi et si on peut adapter ce processus à l'Homme ...
L’escargot-pomme et son œil régénéré : une révolution pour la médecine humaine ?
Dans une découverte aussi fascinante qu’inattendue, des chercheurs ont révélé dans une étude publiée le 6 août 2025 dans Nature que l’escargot-pomme (Pomacea canaliculata), un gastéropode aquatique sud-américain, possède une capacité hors du commun : régénérer entièrement son œil en un mois seulement.
Cette trouvaille, née d’une coïncidence scientifique, pourrait ouvrir des perspectives révolutionnaires pour la médecine régénérative, notamment pour les pathologies oculaires humaines. Mais comment un simple escargot pourrait-il inspirer des avancées médicales majeures ? Plongeons dans cette prouesse biologique.
C’est par un heureux hasard qu’Alejandro Sanchez Alvarado, professeur de biologie moléculaire à l’Institut médical Howard Hughes, et Alice Accorsi, alors doctorante italienne, ont mis en lumière cette aptitude.
En étudiant cet escargot envahissant, connu pour sa résilience et sa prolifération problématique, ils ont découvert qu’après l’amputation d’un œil, l’animal reconstruit une structure complexe, intégrant pupille, cristallin et rétine, en seulement quatre semaines.
Ce processus, impliquant l’expression de quelque 9 000 gènes, dont certains réactivés après avoir été « éteints », est un modèle de régénération sophistiqué. « C’est comme si l’escargot appuyait sur un interrupteur génétique pour relancer la construction d’un organe », explique Sanchez Alvarado.
Ce qui rend cette découverte particulièrement excitante, c’est la similarité entre l’œil de l’escargot-pomme et celui de l’humain. Comme chez nous, la lumière traverse une pupille, est focalisée par un cristallin, puis transformée en signaux électriques par la rétine. Cette analogie structurelle fait de l’escargot un modèle de laboratoire prometteur.
Les chercheurs ont d’ailleurs identifié le rôle clé du gène Pax6, essentiel au développement des yeux chez de nombreuses espèces, y compris l’humain. En manipulant ce gène, ils ont observé que son absence empêchait la formation des yeux, confirmant des mécanismes communs avec notre propre biologie.
Mais quelles implications pour l’homme ? La régénération oculaire chez l’escargot pourrait inspirer des traitements pour des maladies comme la dégénérescence maculaire ou les lésions de la rétine, qui touchent des millions de personnes.
« Si l’escargot réutilise des programmes génétiques embryonnaires pour régénérer son œil, nous pourrions apprendre à réactiver ces mécanismes chez l’humain », suggère Mathilde Paris, chercheuse à l’ENS Lyon.
Cependant, des obstacles demeurent : la régénération humaine est bien plus complexe, et les chercheurs, comme Pierre Kerner, appellent à la prudence. L’œil de l’escargot, bien que similaire, pourrait résulter d’une évolution indépendante, impliquant des mécanismes distincts.
Malgré ces incertitudes, l’étude marque une étape décisive. En décryptant comment l’esc-argot orchestre la reconstruction de son œil, les scientifiques espèrent percer les secrets de la régénération tissulaire.
À terme, ces connaissances pourraient mener à des thérapies innovantes, comme la régénération de tissus oculaires endommagés ou la création de nouvelles approches pour restaurer la vision.
Pour l’heure, l’escargot-pomme, souvent perçu comme une nuisance écologique, se révèle un allié inattendu de la science, prouvant une fois de plus que les plus grandes avancées naissent parfois des observations les plus humbles.
© 2025 JBCH. Tous droits réservés. Reproduction interdite sans autorisation
Cet article est personnel, je ne prétends pas être ni un scientifique, ni un historien, ni un professionnel du journalisme ...
C'est délicat de témoigner quand on est un profane, mais dans ce blog j'exprime en général un coup de coeur
les photos et films sont prises sur le web, là aussi pour une utilisation personnelle et strictement privée
English Translation
Always amazed by the progress researchers are making, this press article from the prestigious Nature magazine informs us that scientists have observed a marine gastropod capable of regenerating an eye. A promising lead and a great find—we’ll explore how, why, and whether this process can be adapted to humans...
The Apple Snail and Its Regenerated Eye: A Revolution for Human Medicine?
In a discovery as fascinating as it is unexpected, researchers revealed in a study published on August 6, 2025, in Nature that the apple snail (Pomacea canaliculata), a South American aquatic gastropod, possesses an extraordinary ability: it can fully regenerate its eye in just one month.
This finding, born from a scientific coincidence, could open revolutionary perspectives for regenerative medicine, particularly for human eye disorders. But how could a simple snail inspire major medical advancements? Let’s dive into this biological feat.
It was by fortunate chance that Alejandro Sanchez Alvarado, a professor of molecular biology at the Howard Hughes Medical Institute, and Alice Accorsi, then an Italian doctoral student, uncovered this ability.
While studying this invasive snail, known for its resilience and problematic proliferation, they discovered that after the amputation of an eye, the animal reconstructs a complex structure—integrating pupil, lens, and retina—in just four weeks.
This process, involving the expression of some 9,000 genes, some of which are reactivated after being “switched off,” is a sophisticated model of regeneration. “It’s as if the snail flips a genetic switch to restart the construction of an organ,” explains Sanchez Alvarado.
What makes this discovery particularly exciting is the similarity between the apple snail’s eye and the human eye. Like ours, light passes through a pupil, is focused by a lens, and then transformed into electrical signals by the retina. This structural analogy makes the snail a promising laboratory model.
Researchers have also identified the key role of the Pax6 gene, essential for eye development in many species, including humans. By manipulating this gene, they observed that its absence prevented eye formation, confirming shared mechanisms with our own biology.
But what are the implications for humans? The snail’s eye regeneration could inspire treatments for conditions like macular degeneration or retinal injuries, which affect millions of people.
“If the snail reuses embryonic genetic programs to regenerate its eye, we might learn to reactivate these mechanisms in humans,” suggests Mathilde Paris, a researcher at ENS Lyon.
However, challenges remain: human regeneration is far more complex, and researchers like Pierre Kerner urge caution. The snail’s eye, though similar, may result from independent evolution, involving distinct mechanisms.
Despite these uncertainties, the study marks a decisive step. By deciphering how the snail orchestrates the reconstruction of its eye, scientists hope to unlock the secrets of tissue regeneration.
In the long term, these insights could lead to innovative therapies, such as regenerating damaged eye tissue or developing new approaches to restore vision.
For now, the apple snail, often seen as an ecological nuisance, proves to be an unexpected ally of science, demonstrating once again that the greatest advances sometimes arise from the humblest observations.
© 2025 JBCH. All rights reserved. Reproduction prohibited without authorization.
This article is personal. I do not claim to be a scientist, historian, or professional journalist... It’s delicate to comment as a layperson, but in this blog, I generally express a personal enthusiasm.
Photos and videos are sourced from the web, also for strictly personal and private use.
Spanish Translation
Siempre maravillado por los avances que logran los investigadores, este artículo de prensa de la prestigiosa revista Nature nos informa que científicos han observado que un gasterópodo marino pudo regenerar un ojo. Una pista prometedora y un gran hallazgo: vamos a explorar cómo, por qué y si este proceso puede adaptarse al ser humano...
El caracol manzana y su ojo regenerado: ¿una revolución para la medicina humana?
En un descubrimiento tan fascinante como inesperado, investigadores revelaron en un estudio publicado el 6 de agosto de 2025 en Nature que el caracol manzana (Pomacea canaliculata), un gasterópodo acuático sudamericano, posee una capacidad extraordinaria: regenerar completamente su ojo en solo un mes.
Este hallazgo, surgido de una coincidencia científica, podría abrir perspectivas revolucionarias para la medicina regenerativa, especialmente para las patologías oculares humanas. Pero, ¿cómo podría un simple caracol inspirar avances médicos importantes? Sumérjanse en esta hazaña biológica.
Fue por una feliz casualidad que Alejandro Sanchez Alvarado, profesor de biología molecular en el Instituto Médico Howard Hughes, y Alice Accorsi, entonces doctoranda italiana, descubrieron esta habilidad.
Mientras estudiaban este caracol invasor, conocido por su resiliencia y proliferación problemática, descubrieron que tras la amputación de un ojo, el animal reconstruye una estructura compleja —que integra pupila, cristalino y retina— en solo cuatro semanas.
Este proceso, que involucra la expresión de unos 9,000 genes, algunos de los cuales se reactivan tras estar “apagados”, es un modelo sofisticado de regeneración. “Es como si el caracol accionara un interruptor genético para reiniciar la construcción de un órgano”, explica Sanchez Alvarado.
Lo que hace este descubrimiento particularmente emocionante es la similitud entre el ojo del caracol manzana y el del ser humano. Al igual que en nosotros, la luz atraviesa una pupila, es enfocada por un cristalino y luego transformada en señales eléctricas por la retina. Esta analogía estructural convierte al caracol en un modelo de laboratorio prometedor.
Los investigadores también identificaron el papel clave del gen Pax6, esencial para el desarrollo de los ojos en muchas especies, incluido el ser humano. Al manipular este gen, observaron que su ausencia impedía la formación de los ojos, confirmando mecanismos comunes con nuestra propia biología.
Pero, ¿cuáles son las implicaciones para el ser humano? La regeneración ocular del caracol podría inspirar tratamientos para enfermedades como la degeneración macular o las lesiones de la retina, que afectan a millones de personas.
“Si el caracol reutiliza programas genéticos embrionarios para regenerar su ojo, podríamos aprender a reactivar estos mecanismos en humanos”, sugiere Mathilde Paris, investigadora en la ENS de Lyon.
Sin embargo, persisten obstáculos: la regeneración humana es mucho más compleja, y los investigadores, como Pierre Kerner, piden cautela. El ojo del caracol, aunque similar, podría ser el resultado de una evolución independiente, con mecanismos distintos.
A pesar de estas incertidumbres, el estudio marca un paso decisivo. Al descifrar cómo el caracol orquesta la reconstrucción de su ojo, los científicos esperan desentrañar los secretos de la regeneración tisular.
A largo plazo, estos conocimientos podrían conducir a terapias innovadoras, como la regeneración de tejidos oculares dañados o la creación de nuevos enfoques para restaurar la visión.
Por ahora, el caracol manzana, a menudo considerado una molestia ecológica, se revela como un aliado inesperado de la ciencia, demostrando una vez más que los mayores avances a veces surgen de las observaciones más humildes.
© 2025 JBCH. Todos los derechos reservados. Prohibida la reproducción sin autorización.
Este artículo es personal. No pretendo ser científico, historiador ni periodista profesional... Es delicado opinar como profano, pero en este blog, generalmente expreso un entusiasmo personal.
Las fotos y videos están tomados de la web, también para un uso estrictamente personal y privado.
Hebrew Translation
תמיד מתפעל מההתקדמות של החוקרים, מאמר עיתונאי זה מהמגזין היוקרתי Nature מודיע לנו כי מדענים צפו בגסטרופוד ימי שמסוגל לשחזר עין. רמז מבטיח וממצא נהדר – נחקור כיצד, מדוע והאם ניתן להתאים תהליך זה לבני אדם...
חילזון התפוח ועינו המשתקמת: מהפכה לרפואה האנושית?
בגילוי מרתק כבלתי צפוי, חוקרים חשפו במחקר שפורסם ב-6 באוגוסט 2025 בכתב העת Nature כי חילזון התפוח (Pomacea canaliculata), גסטרופוד מימי מדרום אמריקה, מחזיק ביכולת יוצאת דופן: לשחזר את עינו באופן מלא תוך חודש בלבד.
ממצא זה, שנולד ממקריות מדעית, עשוי לפתוח אפשרויות מהפכניות לרפואה משקמת, במיוחד עבור מחלות עיניים אנושיות. אבל כיצד יכול חילזון פשוט לעורר התקדמות רפואית משמעותית? בואו נצלול להישג הביולוגי הזה.
במקרה משמח, אלחנדרו סאנצ'ז אלוורדו, פרופסור לביולוגיה מולקולרית במכון הרפואי הווארד יוז, ואליס אקורסי, אז סטודנטית לדוקטורט מאיטליה, חשפו יכולת זו.
במהלך חקר החילזון הפולשני הזה, הידוע בחוסנו ובהתרבותו הבעייתית, הם גילו כי לאחר כריתת עין, החיה משחזרת מבנה מורכב – הכולל אישון, עדשה ורשתית – תוך ארבעה שבועות בלבד.
תהליך זה, הכולל ביטוי של כ-9,000 גנים, שחלקם מופעלים מחדש לאחר שהיו "כבויים", הוא מודל מתוחכם של שיקום. "זה כאילו החילזון לוחץ על מתג גנטי כדי להפעיל מחדש את בניית האיבר", מסביר סאנצ'ז אלוורדו.
מה שהופך את הגילוי הזה למרגש במיוחד הוא הדמיון בין עין חילזון התפוח לעין האנושית. כמו אצלנו, האור עובר דרך אישון, ממוקד על ידי עדשה, ואז מומר לאותות חשמליים על ידי הרשתית. אנלוגיה מבנית זו הופכת את החילזון למודל מעבדה מבטיח.
החוקרים זיהו גם את התפקיד המרכזי של הגן Pax6, החיוני להתפתחות העיניים במינים רבים, כולל בני אדם. על ידי מניפולציה בגן זה, הם צפו כי היעדרו מונע את היווצרות העיניים, מה שמאשר מנגנונים משותפים עם הביולוגיה שלנו.
אבל מה ההשלכות לבני אדם? שיקום העין של החילזון עשוי לעורר טיפולים למחלות כמו ניוון מקולרי או פגיעות ברשתית, המשפיעות על מיליוני אנשים.
"אם החילזון משתמש מחדש בתוכניות גנטיות עובריות כדי לשחזר את עינו, ייתכן שנוכל ללמוד כיצד להפעיל מחדש מנגנונים אלה בבני אדם", מציעה מתילד פריז, חוקרת ב-ENS ליון.
עם זאת, קיימים מכשולים: שיקום אנושי מורכב הרבה יותר, וחוקרים כמו פייר קרנר קוראים לזהירות. עין החילזון, למרות הדמיון, עשויה להיות תוצאה של אבולוציה עצמאית, הכוללת מנגנונים שונים.
למרות אי-הוודאויות הללו, המחקר מסמן צעד מכריע. על ידי פענוח האופן שבו החילזון מתזמר את שחזור עינו, המדענים מקווים לפצח את סודות השיקום הרקמתי.
בטווח הארוך, תובנות אלה עשויות להוביל לטיפולים חדשניים, כמו שיקום רקמות עיניים פגועות או פיתוח גישות חדשות לשיקום הראייה.
לעת עתה, חילזון התפוח, שלעיתים נתפס כמטרד אקולוגי, מתגלה כבעל ברית בלתי צפוי של המדע, ומוכיח שוב כי ההתקדמות הגדולה ביותר נובעת לעיתים מהתצפיות הצנועות ביותר.
© 2025 JBCH. כל הזכויות שמורות. אין לשכפל ללא אישור.
מאמר זה הוא אישי. אינני מתיימר להיות מדען, היסטוריון או עיתונאי מקצועי... עדין להעיד כחובבן, אך בבלוג זה אני מבטא בדרך כלל התלהבות אישית.
התמונות והסרטונים נלקחו מהרשת, גם הם לשימוש אישי ופרטי בלבד.
