Rechercher dans ce blog

lundi 1 septembre 2025

Mobileye c'est Amnon Shashua (FR, EN,ES, HE) JBCH N° 316

j'ai analysé à la fois le succès de Mobileye et le contenu de l’article du Jerusalem Post concernant Amnon Shashua et sa reconnaissance par Time Magazine. fait exceptionnel !





Mobileye est l’un des plus grands succès technologiques israéliens des vingt dernières années. Fondée en 1999 par Amnon Shashua, professeur d’informatique à l’Université hébraïque de Jérusalem, la société s’est spécialisée très tôt dans un domaine encore émergent : la vision artificielle appliquée à l’automobile. Là où les constructeurs traditionnels développaient des systèmes d’assistance à la conduite fondés principalement sur des capteurs et radars, Mobileye a parié sur la caméra et l’intelligence logicielle.



Ce choix s’est révélé déterminant. En concevant des puces et des logiciels capables d’interpréter en temps réel l’environnement routier, Mobileye a fourni une solution efficace, relativement peu coûteuse et facilement intégrable dans les véhicules de série. Les applications sont nombreuses : freinage automatique d’urgence, maintien dans la voie, reconnaissance des panneaux de signalisation, détection des piétons et cyclistes. Progressivement, la société est devenue incontournable dans le développement de la voiture autonome.


Son succès financier a été spectaculaire. Cotée au Nasdaq, Mobileye a été rachetée en 2017 par Intel pour plus de 15 milliards de dollars – à l’époque, la plus grosse acquisition d’une société israélienne. Depuis, Mobileye fonctionne comme une filiale stratégique, attirant les partenariats des plus grands constructeurs automobiles mondiaux : BMW, Volkswagen, General Motors, Hyundai, Toyota, etc. En 2022, Intel a relancé une introduction partielle en Bourse, confirmant l’intérêt des marchés pour cette pépite.





Le succès de Mobileye illustre la capacité d’Israël à transformer la recherche académique en innovation industrielle. Le pays, surnommé la “Start-Up Nation”, a produit de nombreuses réussites, mais Mobileye en est l’une des vitrines les plus éclatantes, car elle combine trois éléments :


  • une technologie de pointe fondée sur l’intelligence artificielle,
  • une adoption industrielle massive,
  • et une rentabilité financière qui a convaincu Wall Street.



Ainsi, Mobileye n’est pas seulement un fournisseur technologique : elle représente un tournant dans l’histoire de l’automobile, comparable à l’introduction de l’électronique embarquée ou des premiers airbags.





2. Shashua, de Mobileye à l’intelligence artificielle globale



L’article du Jerusalem Post cité met en lumière un autre aspect : Amnon Shashua n’est pas seulement le fondateur de Mobileye, il est devenu une figure centrale du débat mondial sur l’intelligence artificielle. Le fait que Time Magazine l’ait nommé parmi les plus grands influenceurs en IA de 2025 confirme cette stature.


Le texte montre que Shashua n’a jamais limité sa vision au seul domaine automobile. Ses autres entreprises en témoignent :


  • OrCam : start-up spécialisée dans les wearables pour les personnes malvoyantes, capable de lire des textes ou reconnaître des visages grâce à l’IA.
  • OneZero : une banque digitale qui s’appuie sur des algorithmes pour personnaliser l’expérience bancaire.
  • Mentee Robotics : société visant à développer des robots intelligents capables d’accomplir des tâches complexes dans le monde réel.

Voitures autonomes



Ces projets diversifiés partagent une même philosophie : mettre l’IA au service de la vie quotidienne, en allant au-delà des usages classiques.


Mais Shashua semble aujourd’hui avoir une ambition encore plus large : créer ce qu’il appelle une Artificial Expert Intelligence (AEI). Selon lui, cette approche dépasserait les limites de l’intelligence artificielle générale (AGI) et de l’IA “étroite” actuelle. Alors que les modèles de langage et les systèmes actuels excellent dans la génération d’informations, Shashua imagine une IA capable de raisonner avec la précision d’un expert humain et d’imiter les capacités d’abstraction des grands scientifiques.


Dans ses propres mots, il ne s’agit plus seulement de conduire une voiture ou de lire un texte, mais de répliquer la créativité d’un Einstein ou d’un Newton : inventer une nouvelle théorie physique, développer un outil mathématique inédit, résoudre des problèmes abstraits. Une telle vision reflète une ambition presque philosophique, à la frontière entre science et science-fiction.


L’article souligne à juste titre le rôle de pionnier de Shashua. Néanmoins, il convient de nuancer ce discours. L’IA d’aujourd’hui, même sous ses formes les plus avancées, reste encore très loin de “penser” comme un génie scientifique. Elle excelle à analyser d’immenses volumes de données et à reconnaître des régularités, mais elle peine à franchir le pas de la créativité conceptuelle.


L’idée d’“Artificial Expert Intelligence” est séduisante, mais elle soulève plusieurs questions :


  1. Technique : peut-on réellement programmer une machine à inventer de nouveaux concepts abstraits ? Ou bien ne fera-t-elle que combiner et réorganiser l’existant ?
  2. Éthique : faut-il déléguer à une IA le pouvoir de produire des théories scientifiques ou des lois nouvelles ? Quelles conséquences pour la recherche humaine ?
  3. Économique : si une telle IA voyait le jour, elle bouleverserait tous les secteurs, du design industriel à la physique théorique. Les brevets, la propriété intellectuelle et la valeur du travail intellectuel seraient radicalement redéfinis.



L’article de Time reconnaît Shashua comme un influenceur, ce qui ne signifie pas que ses projets sont déjà aboutis, mais qu’il donne une orientation aux débats et aux recherches. En ce sens, Mobileye apparaît comme son succès industriel passé, tandis que l’AEI représente son pari intellectuel et philosophique pour l’avenir.





4. Conclusion : entre réussite industrielle et utopie scientifique



Le cas de Mobileye et d’Amnon Shashua illustre parfaitement la dynamique actuelle de l’intelligence artificielle :


  • un ancrage concret, avec des applications industrielles qui transforment la vie quotidienne (sécurité routière, assistance à la conduite, accessibilité pour les handicapés),
  • une projection visionnaire, qui pousse à imaginer des formes d’IA dépassant la simple imitation humaine pour atteindre une créativité scientifique autonome.



En ce sens, Shashua se situe à la croisée de deux mondes : celui de l’entrepreneur pragmatique, capable de bâtir une multinationale florissante, et celui du penseur visionnaire, qui voit dans l’IA un outil pour dépasser les limites de l’intelligence humaine.


La reconnaissance par Time en 2025 consacre ce double statut. Reste à savoir si l’histoire retiendra surtout Mobileye, l’entreprise qui a révolutionné l’automobile, ou l’“Artificial Expert Intelligence”, ce projet encore hypothétique. Peut-être les deux, si l’avenir lui donne raison.





© 2025 JBCH. Tous droits réservés. Reproduction du texte interdite sans autorisation


Cet article est personnel, je ne prétends pas être ni un scientifique, ni un historien, ni un professionnel du journalisme...
 

C'est  délicat de témoigner quand on est un profane, mais dans ce blog j'exprime en général un coup de coeur 

d'après l'actualité , et le lecture de ma revue de presse internationale 

les photos et films sont prises sur le web, là aussi pour une utilisation strictement personnelle, privée.

English Version

I analyzed both the success of Mobileye and the content of the Jerusalem Post article about Amnon Shashua and his recognition by Time Magazine—a remarkable achievement!

Mobileye is one of Israel’s greatest technological successes of the past twenty years. Founded in 1999 by Amnon Shashua, a computer science professor at the Hebrew University of Jerusalem, the company early on specialized in a still-emerging field: computer vision applied to automobiles. While traditional car manufacturers were developing driver-assistance systems mainly based on sensors and radars, Mobileye bet on cameras and intelligent software.

This choice proved decisive. By designing chips and software capable of interpreting road environments in real time, Mobileye provided an effective, relatively inexpensive, and easily integrable solution for mass-market vehicles. Applications include automatic emergency braking, lane keeping, traffic sign recognition, and pedestrian and cyclist detection. Gradually, the company became indispensable in the development of autonomous vehicles.

Financially, its success has been spectacular. Listed on Nasdaq, Mobileye was acquired in 2017 by Intel for over $15 billion—the largest acquisition of an Israeli company at the time. Since then, Mobileye has operated as a strategic subsidiary, attracting partnerships with major global car manufacturers: BMW, Volkswagen, General Motors, Hyundai, Toyota, etc. In 2022, Intel partially reintroduced the company to the stock market, confirming strong investor interest.

Mobileye’s success illustrates Israel’s ability to transform academic research into industrial innovation. The country, nicknamed the “Start-Up Nation,” has produced many successes, but Mobileye is one of the brightest examples because it combines three elements: cutting-edge AI technology, massive industrial adoption, and financial profitability convincing Wall Street.

Thus, Mobileye is not just a tech supplier; it represents a turning point in automotive history, comparable to the introduction of onboard electronics or the first airbags.

Shashua: From Mobileye to Global Artificial Intelligence

The Jerusalem Post article highlights another aspect: Amnon Shashua is not only the founder of Mobileye but has become a central figure in the global AI debate. Time Magazine naming him among the top AI influencers of 2025 confirms this stature.

Shashua has never limited his vision to the automotive domain. His other ventures include:

  • OrCam: a startup specializing in wearables for visually impaired people, capable of reading text or recognizing faces through AI.

  • OneZero: a digital bank using algorithms to personalize banking experiences.

  • Mentee Robotics: a company developing intelligent robots capable of performing complex real-world tasks.

These projects share a common philosophy: placing AI at the service of everyday life, going beyond conventional uses.

But Shashua now appears to have an even broader ambition: creating what he calls Artificial Expert Intelligence (AEI). According to him, this approach would surpass the limits of current narrow AI and general AI. While existing models excel at information generation, Shashua envisions AI capable of reasoning like a human expert and replicating the abstraction skills of great scientists.

In his own words, it is no longer just about driving a car or reading text but about replicating the creativity of an Einstein or Newton: inventing new physical theories, developing novel mathematical tools, solving abstract problems. Such a vision reflects an almost philosophical ambition at the intersection of science and science fiction.

Critical Analysis of the Discourse

The article rightly highlights Shashua’s pioneering role. However, this discourse must be nuanced. Today’s AI, even in its most advanced forms, remains far from “thinking” like a scientific genius. It excels at analyzing vast data volumes and recognizing patterns but struggles with conceptual creativity.

The idea of Artificial Expert Intelligence is attractive but raises questions:

  • Technical: Can a machine really invent new abstract concepts, or will it merely reorganize existing knowledge?

  • Ethical: Should AI be entrusted with producing scientific theories or new laws? What are the consequences for human research?

  • Economic: If such AI emerged, it would disrupt sectors from industrial design to theoretical physics. Patents, intellectual property, and the value of intellectual labor would be radically redefined.

Time’s recognition of Shashua as an influencer does not mean his projects are completed but indicates that he shapes the debates and research direction. In this sense, Mobileye is his past industrial success, while AEI represents his intellectual and philosophical wager for the future.

Conclusion: Between Industrial Success and Scientific Utopia

Mobileye and Shashua perfectly illustrate the current AI dynamics:

  • A concrete grounding with industrial applications transforming daily life (road safety, driving assistance, accessibility for the disabled).

  • A visionary projection imagining AI surpassing human imitation to achieve autonomous scientific creativity.

Shashua stands at the crossroads of two worlds: the pragmatic entrepreneur building a multinational, and the visionary thinker seeing AI as a tool to exceed human intelligence limits. Time Magazine’s 2025 recognition celebrates this dual status. Whether history remembers Mobileye or AEI—or both—remains to be seen.


© 2025 JBCH. All rights reserved. Reproduction forbidden without authorization.


This article is personal; I do not claim to be a scientist, historian, or professional journalist. It is delicate to testify as a layperson, but in this blog, I generally express personal insights based on current events and international press review. Photos and videos are taken from the web, strictly for personal, private use.


 Español


He analizado tanto el éxito de Mobileye como el contenido del artículo del Jerusalem Post sobre Amnon Shashua y su reconocimiento por Time Magazine: ¡un logro excepcional!

Mobileye es uno de los mayores éxitos tecnológicos de Israel en los últimos veinte años. Fundada en 1999 por Amnon Shashua, profesor de informática en la Universidad Hebrea de Jerusalén, la empresa se especializó desde el principio en un campo aún emergente: la visión por computadora aplicada a los automóviles. Mientras los fabricantes tradicionales desarrollaban sistemas de asistencia a la conducción basados principalmente en sensores y radares, Mobileye apostó por la cámara y el software inteligente.

Esta elección resultó decisiva. Al diseñar chips y software capaces de interpretar el entorno vial en tiempo real, Mobileye proporcionó una solución eficaz, relativamente económica y fácilmente integrable en vehículos de producción masiva. Sus aplicaciones incluyen frenado automático de emergencia, mantenimiento de carril, reconocimiento de señales de tráfico y detección de peatones y ciclistas. Gradualmente, la empresa se volvió indispensable en el desarrollo de vehículos autónomos.

El éxito financiero ha sido espectacular. Cotizada en Nasdaq, Mobileye fue adquirida en 2017 por Intel por más de 15.000 millones de dólares, la mayor adquisición de una empresa israelí en ese momento. Desde entonces, Mobileye opera como una filial estratégica, atrayendo asociaciones con los principales fabricantes de automóviles del mundo: BMW, Volkswagen, General Motors, Hyundai, Toyota, etc. En 2022, Intel relanzó parcialmente la empresa en bolsa, confirmando el interés de los inversores.

El éxito de Mobileye ilustra la capacidad de Israel para transformar la investigación académica en innovación industrial. El país, apodado la “Start-Up Nation”, ha producido muchos éxitos, pero Mobileye es uno de los ejemplos más brillantes porque combina tres elementos: tecnología de vanguardia basada en IA, adopción industrial masiva y rentabilidad financiera que convence a Wall Street.

Así, Mobileye no es solo un proveedor tecnológico; representa un punto de inflexión en la historia del automóvil, comparable a la introducción de la electrónica a bordo o los primeros airbags.

Shashua: De Mobileye a la Inteligencia Artificial Global

El artículo del Jerusalem Post destaca otro aspecto: Amnon Shashua no es solo el fundador de Mobileye, sino que se ha convertido en una figura central en el debate global sobre IA. El hecho de que Time lo haya nombrado uno de los principales influencers de IA de 2025 confirma esta posición.

Shashua nunca ha limitado su visión al ámbito automotriz. Sus otros emprendimientos incluyen:

  • OrCam: startup especializada en wearables para personas con discapacidad visual, capaz de leer textos o reconocer rostros mediante IA.

  • OneZero: banco digital que utiliza algoritmos para personalizar la experiencia bancaria.

  • Mentee Robotics: empresa que desarrolla robots inteligentes capaces de realizar tareas complejas en el mundo real.

Estos proyectos comparten una filosofía común: poner la IA al servicio de la vida cotidiana, más allá de los usos convencionales.

Pero Shashua parece tener una ambición aún mayor: crear lo que llama Artificial Expert Intelligence (AEI). Según él, este enfoque superaría los límites de la IA estrecha y de la IA general actuales. Mientras los modelos existentes sobresalen en la generación de información, Shashua imagina una IA capaz de razonar como un experto humano y replicar las habilidades de abstracción de grandes científicos.

En sus propias palabras, ya no se trata solo de conducir un automóvil o leer un texto, sino de replicar la creatividad de un Einstein o Newton: inventar nuevas teorías físicas, desarrollar herramientas matemáticas inéditas, resolver problemas abstractos. Tal visión refleja una ambición casi filosófica, en la frontera entre la ciencia y la ciencia ficción.

Análisis Crítico del Discurso

El artículo destaca con razón el papel pionero de Shashua. Sin embargo, este discurso debe matizarse. La IA de hoy, incluso en sus formas más avanzadas, todavía está lejos de “pensar” como un genio científico. Sobresale en analizar grandes volúmenes de datos y reconocer patrones, pero tiene dificultades con la creatividad conceptual.

La idea de Artificial Expert Intelligence es atractiva pero plantea preguntas:

  • Técnicas: ¿Puede realmente una máquina inventar conceptos abstractos nuevos o solo reorganizar lo existente?

  • Ética: ¿Debe delegarse a la IA la creación de teorías científicas o nuevas leyes? ¿Qué consecuencias tendría para la investigación humana?

  • Económicas: Si surgiera tal IA, alteraría sectores desde el diseño industrial hasta la física teórica. Patentes, propiedad intelectual y el valor del trabajo intelectual se redefinirían radicalmente.

El reconocimiento de Shashua por Time no significa que sus proyectos estén completos, sino que marca la dirección de los debates y la investigación. En este sentido, Mobileye es su éxito industrial pasado, mientras que AEI representa su apuesta intelectual y filosófica hacia el futuro.

Conclusión: Entre Éxito Industrial y Utopía Científica

Mobileye y Shashua ilustran perfectamente la dinámica actual de la IA:

  • Un anclaje concreto con aplicaciones industriales que transforman la vida cotidiana (seguridad vial, asistencia a la conducción, accesibilidad para discapacitados).

  • Una proyección visionaria que impulsa a imaginar formas de IA que superen la simple imitación humana para alcanzar la creatividad científica autónoma.

Shashua se sitúa en la encrucijada de dos mundos: el empresario pragmático que construye una multinacional próspera y el pensador visionario que ve en la IA una herramienta para superar los límites de la inteligencia humana. El reconocimiento de Time en 2025 consagra este doble estatus. La historia recordará principalmente a Mobileye, AEI, o ambos, si el futuro le da la razón.

© 2025 JBCH. Todos los derechos reservados. Reproducción prohibida sin autorización.

Este artículo es personal; no pretendo ser científico, historiador ni periodista profesional. Es delicado opinar como profano, pero en este blog normalmente expreso impresiones personales basadas en la actualidad y la revisión de prensa internacional. Fotos y videos son tomados de la web, para uso estrictamente personal y privado.



גירסה בעברית

אני ניתחתי גם את הצלחת Mobileye וגם את תוכן המאמר של ה־Jerusalem Post על אמנון ששוע והכרתו על ידי מגזין Time — הישג יוצא דופן!

Mobileye היא אחת ההצלחות הטכנולוגיות הגדולות של ישראל בשני העשורים האחרונים. החברה נוסדה ב־1999 על ידי אמנון ששוע, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, והתמחתה כבר בתחילת דרכה בתחום חדשני: ראייה ממוחשבת ליישומים ברכב. בעוד יצרני הרכב המסורתיים פיתחו מערכות סיוע לנהיגה המבוססות בעיקר על חיישנים ורדארים, Mobileye בחרה להמר על מצלמה ותוכנה חכמה.

בחירה זו הוכחה כקריטית. באמצעות עיצוב שבבים ותוכנות המסוגלות לפרש את סביבת הדרך בזמן אמת, סיפקה Mobileye פתרון יעיל, זול יחסית, ונוח לשילוב ברכבים סדרתיים. היישומים רבים: בלימה אוטומטית חירום, שמירה על נתיב, זיהוי תמרורים, וזיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים. בהדרגה, החברה הפכה לגורם מרכזי בפיתוח רכב אוטונומי.

ההצלחה הכלכלית הייתה מרשימה. Mobileye, הנסחרת בנאסד”ק, נרכשה בשנת 2017 על ידי אינטל תמורת יותר מ־15 מיליארד דולר — העסקה הגדולה ביותר של חברה ישראלית עד אז. מאז, Mobileye פועלת כזרוע אסטרטגית, ומשכה שיתופי פעולה עם יצרני הרכב הגדולים בעולם: BMW, Volkswagen, General Motors, Hyundai, Toyota ועוד. בשנת 2022, אינטל החזירה חלקית את החברה לשוק ההון, מה שמעיד על העניין הרב של המשקיעים.

הצלחת Mobileye ממחישה את יכולתה של ישראל להפוך מחקר אקדמי לחדשנות תעשייתית. המדינה, המכונה “אומת הסטארט-אפ”, ייצרה הצלחות רבות, אך Mobileye היא אחת הדוגמאות הבולטות ביותר, שכן היא משלבת שלושה מרכיבים: טכנולוגיית AI מתקדמת, אימוץ תעשייתי רחב ורווחיות כלכלית המשכנעת את וול סטריט.

כך, Mobileye איננה רק ספקית טכנולוגית; היא מהווה נקודת מפנה בהיסטוריה של הרכב, בדומה להחדרת האלקטרוניקה ברכב או לכריות האוויר הראשונות.


ששוע: מ-Mobileye לאינטליגנציה מלאכותית גלובלית


המאמר ב־Jerusalem Post מדגיש היבט נוסף: אמנון ששוע אינו רק מייסד Mobileye, אלא הפך לדמות מרכזית בדיון העולמי על AI. העובדה שמגזין Time בחר בו כאחד המשפיעים הגדולים ביותר בתחום ה-AI בשנת 2025 מחזקת מעמדו.

ששוע מעולם לא הגביל את חזונו לתחום הרכב בלבד. יזמויותיו האחרות כוללות:

OrCam: סטארט-אפ המתמקד ב-wearables עבור לקויי ראייה, המסוגל לקרוא טקסטים או לזהות פנים באמצעות AI.
OneZero: בנק דיגיטלי המשתמש באלגוריתמים להתאמת חוויית הבנקאות באופן אישי.
Mentee Robotics: חברה שמפתחת רובוטים אינטיליגנטיים המסוגלים לבצע משימות מורכבות בעולם האמיתי.

פרויקטים מגוונים אלה חולקים פילוסופיה משותפת: להציב את ה-AI בשירות חיי היומיום, ולהתרחק מהשימושים המסורתיים.

אך כיום נראה שששוע מבקש מטרה רחבה עוד יותר: ליצור את מה שהוא מכנה Artificial Expert Intelligence (AEI). לדברי ששוע, גישה זו תחרוג מהמגבלות של AI צר ו-AI כללי קיימים. בעוד שהמודלים הקיימים מצטיינים ביצירת מידע, ששוע מדמיין AI המסוגל להקיש כמו מומחה אנושי ולשחזר יכולות הפשטה של מדענים גדולים.

לפי דבריו, מדובר לא רק בנהיגה ברכב או קריאת טקסט, אלא בשחזור היצירתיות של איינשטיין או ניוטון: המצאת תיאוריה פיזיקלית חדשה, פיתוח כלי מתמטי חדש, פתרון בעיות מופשטות. חזון זה משקף שאיפה כמעט פילוסופית, בגבול שבין מדע למדע בדיוני.


ניתוח ביקורתי של הדיסקורס


המאמר מציין בצדק את תפקידו החלוצי של ששוע. עם זאת, יש לניווט בדיסקורס זה. ה-AI של היום, גם בצורותיו המתקדמות ביותר, עדיין רחוק מ”לחשוב” כמו גאון מדעי. הוא מצטיין בניתוח כמויות עצומות של נתונים ובהכרה בדפוסים, אך מתקשה ביצירתיות קונספטואלית.

הרעיון של Artificial Expert Intelligence מושך אך מעלה שאלות:

טכני: האם באמת ניתן לתכנת מכונה שתמציא מושגים מופשטים חדשים, או שהיא רק תשלב ותארגן מחדש את הקיים?
אתי: האם כדאי להעניק ל-AI את הכוח ליצור תיאוריות מדעיות או חוקים חדשים? מה ההשלכות על המחקר האנושי?
כלכלי: אם AI כזה ייווצר, הוא ישנה את כל התחומים, מעיצוב תעשייתי לפיזיקה תיאורטית. הפטנטים, הקניין הרוחני וערך העבודה האינטלקטואלית יתעדכנו באופן רדיקלי.

הכרה של Time בששוע כאיש השפעה אינה מעידה על כך שהפרויקטים שלו הושלמו, אלא על כיוונון הדיונים והמחקר. במובן זה, Mobileye היא הצלחה תעשייתית מהעבר, ו-AEI מייצגת את ההימור האינטלקטואלי והפילוסופי לעתיד.


סיכום: בין הצלחה תעשייתית לאוטופיה מדעית


Mobileye ואמנון ששוע ממחישים היטב את הדינמיקה הנוכחית של AI:

עוגן מוחשי, עם יישומים תעשייתיים המשנים את היומיום (בטיחות בדרכים, סיוע לנהיגה, נגישות לנכים).
פרויקט חזוני, שמוביל לדמיין צורות AI העולות על חיקוי אנושי ומגיעות ליצירתיות מדעית אוטונומית.

ששוע נמצא בצומת בין שני עולמות: היזם הפרגמטי שבונה תאגיד רב-לאומי משגשג, והחושב החזוני שרואה ב-AI כלי להתעלות על מגבלות האינטליגנציה האנושית. הכרת Time בשנת 2025 מחזקת את המעמד הכפול הזה. ההיסטוריה תזכור בעיקר את Mobileye, את AEI, או את שניהם, אם העתיד יתן לו צדק.


© 2025 JBCH. כל הזכויות שמורות. אסור לשכפל את הטקסט ללא אישור.


מאמר זה אישי; אינני טוען להיות מדען, היסטוריון או עיתונאי מקצועי. קשה להעיד כלא מקצועי, אך בבלוג זה אני מביע לרוב התלהבות אישית על בסיס חדשות וביקורת עיתונות בינלאומית. תמונות וסרטונים נלקחו מהאינטרנט, לשימוש אישי ופרטי בלבד.


L'après Gaza de Trump ( FR, EN, ES, HE). JBCH N° 315


Dans l’entourage de Donald Trump, un projet ambitieux pour l’après-Gaza circule, prêt à bouleverser les équilibres régionaux. Le Président des USA , qui entend redevenir l’architecte d’un nouvel ordre au Moyen-Orient, mise sur une alliance tripartite : le financement massif des États du Golfe, une garantie de sécurité américaine pour Israël et la mise à l’écart d’une Europe désormais jugée hors-jeu. 


L’idée repose sur une logique transactionnelle propre à Trump : chaque acteur obtient une contrepartie claire. Riyad, Abou Dhabi et Doha gagneraient en influence régionale tout en limitant l’expansion iranienne ; Israël bénéficierait d’une couverture militaire et technologique sans précédent ; et les États-Unis se poseraient en arbitres incontestés d’un processus où l’Europe, divisée et affaiblie, n’aurait plus son mot à dire.


Selon le Washington Post, un plan encore plus spectaculaire serait à l’étude dans les cercles proches de Trump. Il prévoirait l’évacuation progressive de la population gazaouie, avec une prime de 5 000 dollars par personne et des aides pendant 4 ans ( loyers nourriture ...) pour ceux qui accepteraient d’émigrer, tandis que le territoire serait placé sous supervision américaine pour une décennie. 


Trump et Nathanyaou

Dans ce cadre, Gaza serait entièrement remodelée, transformée en centre high-tech et touristique de premier plan, avec la construction de six à huit villes intelligentes gérées par intelligence artificielle. L’objectif : éradiquer définitivement la menace terroriste, faire de Gaza un pôle économique régional et repositionner Israël comme moteur d’une nouvelle ère de stabilité. 

Gaza aujourd'hui

Les Pays du Golfe (Arabie saoudite, Émirats, Qatar) financent la reconstruction pour renforcer leur poids régional et contenir l’Iran 


Les États-Unis garantissent la sécurité d’Israël par une présence militaire renforcée et des accords technologiques avancés. 


L’Europe marginalisée, jugée inefficace et divisée, laisse la place à un triangle Washington–Riyad–Tel-Aviv.





Gaza demain


Les réactions potentielles ne manquent pas d’interroger. Israël, confronté depuis des années à la menace du Hamas et à la spirale des conflits, pourrait voir dans ce projet une garantie historique de sécurité et un levier pour sceller son intégration régionale, notamment via les Accords d’Abraham élargis. 


Les pays du Golfe, qui ont déjà investi dans la modernisation de leurs propres économies, pourraient saisir l’opportunité pour consolider leur poids stratégique et s’imposer comme partenaires-clés de Washington. 


En revanche, la réaction des arabes de palestine reste imprévisible : certains pourraient accepter l’émigration comme porte de sortie, mais beaucoup verraient dans cette approche une dépossession totale, renforçant les tensions idéologiques et la colère populaire.


Sur le plan géopolitique, le projet porte une promesse qui séduit ses concepteurs : offrir au monde libre un Moyen-Orient enfin débarrassé de foyers terroristes persistants, sécuriser les routes énergétiques et ouvrir une zone nouvelle de développement technologique sous supervision américaine. 


Mais les critiques soulignent les défis d’application : l’adhésion réelle des pays du Golfe, la position ambiguë du Qatar, le rôle perturbateur de l’Iran très affaiblie à ce jour, et le risque d’une radicalisation accrue si la solution paraît imposée plutôt que négociée. 


Ce serait aussi une gifle pour une Europe faible et incapable de règler ses propres problèmes, et pour la France dont Macron aurait voulu être le porte drapeau d'un "palestine" ingérable, 


Reste que l’ambition trumpienne tranche avec l’immobilisme diplomatique des dernières décennies. En filigrane, elle pose une question cruciale : l’avenir de Gaza sera-t-il façonné par un plan transactionnel américano-arabe ?




© 2025 JBCH. Tous droits réservés. Reproduction du texte interdite sans autorisation


Cet article est personnel, je ne prétends pas être ni un scientifique, ni un historien, ni un professionnel du journalisme...
 

C'est  délicat de témoigner quand on est un profane, mais dans ce blog j'exprime en général un coup de coeur 

d'après l'actualité , et le lecture de ma revue de presse internationale 

les photos et films sont prises sur le web, là aussi pour une utilisation strictement personnelle, privée.


ENGLISH


Trump’s Post-Gaza Plan: Gulf Aid, US Guarantees, and a High-Tech Vision


In the corridors of power, a bold vision for Gaza is taking shape under the shadow of former President Donald Trump. According to multiple sources and a recent Washington Post report, Trump’s plan for the “post-Gaza” era is both audacious and transactional, combining massive financial support from Gulf states with an unwavering US security guarantee for Israel. The plan sidelines Europe, highlighting Washington and Riyadh as the main arbiters of Middle Eastern stability.

The essence of the proposal is straightforward yet radical: Gulf states, including Saudi Arabia, the UAE, and Qatar, would finance reconstruction and stabilization projects, while the US would provide military, technological, and diplomatic backing. This ensures Israel’s security while giving Gulf powers influence in shaping a post-conflict Gaza. Europe, fractured and diplomatically sidelined, would watch from the sidelines as its historical weight in the region diminishes.

Adding a futuristic layer, the Washington Post report details a plan in which Gaza would be placed under American oversight for at least a decade. Over two million residents would be temporarily relocated, receiving financial support to resettle or live in designated zones. The territory would be transformed into a hub of high-tech innovation, with six to eight “smart cities” run by advanced artificial intelligence systems, designed to attract investment, tourism, and global business.

Critically, this plan aims to eradicate terrorist infrastructures, neutralize Hamas, and isolate Iran’s influence in the Levant. For Israel, it represents a chance to secure its borders and prevent future attacks. Gulf nations could assert strategic influence and safeguard regional stability, while the broader free world would benefit from a significant reduction in extremist activity. The proposal promises not only military security but also economic opportunity and technological progress in a historically volatile region.

Reactions are expected to be mixed. Israel would likely welcome the guarantees and the removal of hostile groups, while Gulf states may negotiate terms to ensure their influence is recognized. Palestinian factions face a stark choice: cooperation under supervision with significant incentives or continued isolation and conflict. The international community may critique the ethical and humanitarian aspects of mass relocation, but the potential security gains and regional stabilization cannot be ignored.

In sum, Trump’s post-Gaza vision is a radical reimagining of the region: a blend of financial muscle, technological ambition, and hard-nosed geopolitics. It positions the US and its Gulf partners as the decisive architects of regional order, offering the free world an opportunity to contain terrorism, foster innovation, and create lasting strategic stability.


SPANISH


El plan de Trump para el “post-Gaza”: ayuda del Golfo, garantías estadounidenses y visión de alta tecnología


En los pasillos del poder, se está gestando una visión audaz para Gaza bajo la sombra del expresidente Donald Trump. Según múltiples fuentes y un reciente informe del Washington Post, el plan de Trump para la era “post-Gaza” es tanto audaz como transaccional, combinando un apoyo financiero masivo de los países del Golfo con una garantía de seguridad inquebrantable de Estados Unidos para Israel. El plan margina a Europa, destacando a Washington y Riad como los principales árbitros de la estabilidad en Medio Oriente.

La esencia de la propuesta es directa pero radical: los países del Golfo, incluidos Arabia Saudita, Emiratos Árabes Unidos y Qatar, financiarían proyectos de reconstrucción y estabilización, mientras que Estados Unidos proporcionaría respaldo militar, tecnológico y diplomático. Esto asegura la seguridad de Israel al tiempo que otorga a los países del Golfo influencia para moldear un Gaza posterior al conflicto. Europa, dividida y marginada diplomáticamente, observaría desde la periferia mientras su peso histórico en la región disminuye.

Agregando una capa futurista, el informe del Washington Post detalla un plan en el que Gaza estaría bajo supervisión estadounidense durante al menos una década. Más de dos millones de residentes serían reubicados temporalmente, recibiendo apoyo financiero para reubicarse o vivir en zonas designadas. El territorio se transformaría en un centro de innovación de alta tecnología, con seis a ocho “ciudades inteligentes” gestionadas por sistemas avanzados de inteligencia artificial, diseñadas para atraer inversión, turismo y negocios globales.

De manera crítica, este plan busca erradicar las infraestructuras terroristas, neutralizar a Hamas y aislar la influencia de Irán en el Levante. Para Israel, representa una oportunidad para asegurar sus fronteras y prevenir futuros ataques. Las naciones del Golfo podrían ejercer influencia estratégica y garantizar la estabilidad regional, mientras que el mundo libre se beneficiaría de una reducción significativa de la actividad extremista. La propuesta promete no solo seguridad militar, sino también oportunidades económicas y progreso tecnológico en una región históricamente volátil.

Se espera que las reacciones sean mixtas. Israel probablemente daría la bienvenida a las garantías y a la eliminación de grupos hostiles, mientras que los países del Golfo podrían negociar condiciones para asegurar que su influencia sea reconocida. Las facciones palestinas enfrentan una decisión difícil: cooperar bajo supervisión con incentivos significativos o continuar en el aislamiento y el conflicto. La comunidad internacional puede criticar los aspectos éticos y humanitarios de la reubicación masiva, pero las ganancias potenciales en seguridad y la estabilización regional no pueden ser ignoradas.

En suma, la visión de Trump para “post-Gaza” es una reimaginación radical de la región: una combinación de músculo financiero, ambición tecnológica y geopolítica pragmática. Posiciona a Estados Unidos y a sus socios del Golfo como los arquitectos decisivos del orden regional, ofreciendo al mundo libre la oportunidad de contener el terrorismo, fomentar la innovación y crear una estabilidad estratégica duradera.



תכנית טראמפ לאחר עזה: סיוע ממדינות המפרץ, ערבות אמריקאית וחזון טכנולוגי


במסדרונות הכוח מתגבשת חזון נועז לעזה תחת צלו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. על פי מקורות רבים ודיווח אחרון ב־Washington Post, התכנית של טראמפ ל“לאחר עזה” היא שנונה ורדיקלית, ומשלבת תמיכה פיננסית עצומה ממדינות המפרץ עם ערבות ביטחונית בלתי מתפשרת של ארצות הברית לישראל. התכנית שוללת את אירופה, ומציבה את וושינגטון וריאד כשחקנים המרכזיים ליציבות במזרח התיכון.


עיקרי ההצעה ברורים אך רדיקליים: מדינות המפרץ, כולל ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטאר, יממנו פרויקטים של שיקום וייצוב, בעוד ארצות הברית תספק גיבוי צבאי, טכנולוגי ודיפלומטי. זה מבטיח את ביטחונה של ישראל ומעניק למדינות המפרץ השפעה על עיצוב עזה לאחר הסכסוך. אירופה, מפולגת ומנותקת מדיפלומטית, תצפה מהצד כאשר מעמדה ההיסטורי באזור פוחת.


תוספת של רובד עתידני: על פי דיווח ה־Washington Post, עזה תהיה תחת פיקוח אמריקאי למשך לפחות עשר שנים. מעל שני מיליון תושבים יעברו היעלמות זמנית, יקבלו סיוע כלכלי למעבר או מגורים באזורים ייעודיים. השטח יעוצב מחדש כמרכז חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת, עם שש עד שמונה “ערים חכמות” המנוהלות על ידי מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, שמיועדות למשוך השקעות, תיירות ועסקים גלובליים.


בקריאה ביקורתית, תכנית זו שואפת להשמיד תשתיות טרור, לנטרל את חמאס ולהסיר את השפעת איראן במזרח. עבור ישראל, מדובר בהזדמנות להבטיח את גבולותיה ולמנוע התקפות עתידיות. מדינות המפרץ יכולות להפעיל השפעה אסטרטגית ולהבטיח יציבות אזורית, בעוד שהעולם החופשי ייהנה מירידה משמעותית בפעילות קיצונית. התכנית מציעה לא רק ביטחון צבאי, אלא גם הזדמנויות כלכליות והתקדמות טכנולוגית באזור תנודתי.


צפויות תגובות מעורבות. ישראל תסביר ככל הנראה את קבלת הערבויות והסרת הקבוצות העוינות, בעוד מדינות המפרץ ינסו להבטיח הכרה בהשפעתן. הפלסטינים ניצבים בפני החלטה קשה: לשתף פעולה תחת פיקוח עם תמריצים משמעותיים או להמשיך בבידוד ובעימות. הקהילה הבינלאומית עשויה לבקר את ההיבטים האתיים וההומניטריים של ההעברה ההמונית, אך היתרונות הפוטנציאליים בביטחון ובייצוב האזורי אינם ניתנים להתעלמות.


לסיכום, החזון של טראמפ ל“לאחר עזה” מהווה חידוש רדיקלי לאזור: שילוב של כוח פיננסי, שאיפה טכנולוגית וגיאופוליטיקה פרגמטית. הוא מציב את ארצות הברית ואת שותפיה ממדינות המפרץ כאדריכלים המרכזיים של הסדר האזורי, ומציע לעולם החופשי הזדמנות לבלום טרור, לקדם חדשנות וליצור יציבות אסטרטגית מתמשכת.