C'est ma grand-mère Georgette de Paz née Scemama qui m'a parlé pour la première fois du Dibbuk ... j'avais sept ans ... En effet elle était lettrée, et connaissait tous les récits de la mystique juive, arrivés par miracle de l'est de l'Europe aux rivages de Carthage, le Golem, le Dibbouk, tout l'intéréssait
Dibbouk, <
Le mot vient de l’hébreu “דִּיבּוּק” (dibbuk), issu de la racine ד.ב.ק (d.b.q), qui signifie « adhérer », « s’attacher ». Le dibbouk est donc une âme collée à un corps humain.
• Le concept apparaît surtout dans la Kabbale lourianique (du nom d’Isaac Louria, XVIe siècle, Safed, Tzfat).
Il se rattache à la théorie de la réincarnation (guilgoul) : une âme fautive peut être condamnée à errer, et parfois se fixer dans le corps d’un vivant pour accomplir une réparation (tikoun).
• Le dibbouk peut causer : des maladies inexpliquées, des troubles du comportement, des états de transe ou de possession.
• Le dibbouk peut causer :
• La délivrance d’un dibbouk nécessite souvent un exorcisme mené par un rabbin ou un maître kabbaliste.
• Cet exorcisme inclut généralement :des prières spécifiques (notamment les psaumes), des souffles rituels, • des appels à la techouva (repentance) de l’âme errante, et parfois l’usage du shofar.
On retrouve ainsi le Dibbouk dans la culture
• dans le théâtre yiddish a popularisé le dibbouk avec la pièce célèbre : “Le Dibbouk” (Der Dybbuk, 1914) de S. Ansky, une œuvre dramatique où une jeune femme est possédée par l’esprit de son amant défunt.
• Dans la culture populaire :
•
Le dibbouk apparaît dans des romans, films d’horreur, séries (comme The Possession, ou A Serious Man des frères Coen).
Il a parfois été confondu avec des concepts chrétiens de démon ou de possession diabolique, bien qu’il s’agisse en réalité d’un esprit humain en souffrance, pas d’un démon.
Voici un extrait emblématique de la pièce “Le Dibbouk” (Der Dybbuk) écrite en 1914 par S. Ansky, une œuvre majeure du théâtre yiddish mystique. La scène suivante est l’une des plus célèbres, au moment où l’on découvre que Leah, promise à un autre homme, est possédée par l’esprit de Hanan, son ancien amour mort tragiquement :Voici un extrait emblématique de la pièce “Le Dibbouk” (Der Dybbuk) écrite en 1914 par S. Ansky, une œuvre majeure du théâtre yiddish mystique. La scène suivante est l’une des plus célèbres, au moment où l’on découvre que Leah, promise à un autre homme, est possédée par l’esprit de Hanan, son ancien amour mort tragiquement :
🎭 Extrait (traduction française)
[Leah, possédée, s’exprime avec la voix du Dibbouk – l’âme de Hanan]
⸻
🕯️ Contexte de la scène
Le rabbin exorciste, aidé d’une assemblée pieuse, tente de délivrer Leah en dialoguant avec le Dibbouk. L’âme de Hanan révèle qu’il était lié à Leah par un pacte secret d’amour, et qu’il est revenu la hanter lorsqu’elle fut promise à un autre homme. Le dilemme moral se noue : peut-on forcer une âme à quitter une autre si l’union entre les deux était spirituellement authentique ?
⸻
📖 Intérêt de la pièce
La pièce mêle amour mystique, fatalité, Kabbale et justice divine, dans un style à la fois dramatique et métaphysique. Elle fut jouée pour la première fois en 1920 à Varsovie, puis à travers le monde entier dans les cercles yiddish et israéliens. C’est une œuvre profondément influencée par le folklore juif d’Europe de l’Est et la tradition kabbalistique.
Guilgoul – La réincarnation de l’âme
Dans la Kabbale, notamment chez les maîtres de Safed comme le Ari (R. Isaac Louria), le guilgoul désigne le processus par lequel une âme revient sur terre dans un autre corps pour achever ce qu’elle n’a pas accompli dans une vie précédente.
Dans Le Dibbouk : • L’âme de Hanan, qui n’a pas pu réaliser son union avec Leah de son vivant, refuse de quitter ce monde. • Son amour inachevé, son désespoir, son attachement passionnel sont les symptômes d’une âme non libérée, encore liée au monde matériel et aux émotions humaines. • Son intrusion dans le corps de Leah évoque une forme de guilgoul déviant, une incarnation forcée et incomplète — ce que les kabbalistes qualifient parfois de “guilgoul me’urav” (réincarnation entremêlée, confuse).
⸻
Tikoun – La réparation
Tikoun est le processus spirituel par lequel une âme — par les mitsvot, la prière, les épreuves ou l’amour — répare les fautes passées, ses lacunes ou même les déséquilibres du monde.
Dans Le Dibbouk : • La présence du Dibbouk est le symptôme d’une âme en détresse qui cherche son tikoun, c’est-à-dire une réparation de son destin brisé. • La tentative du rabbin exorciste vise à libérer l’âme de Hanan afin qu’elle puisse trouver repos et réparation — en la confrontant à sa propre vérité, à son attachement, et en l’invitant à se détacher. • Ce processus est emprunt de compassion : le rabbin ne condamne pas l’âme, il cherche à l’aider à accomplir son tikoun.
⸻
Entre mystique et théâtre
Le génie de Le Dibbouk, c’est de traduire pour la scène des concepts ésotériques profonds de la tradition juive : • Le Dibbouk = un guilgoul mal achevé : un passage illégal ou incomplet d’une âme dans un autre corps. • Le refus de l’oubli, la passion non résolue = un tikoun à accomplir. • Le rituel d’exorcisme = un acte de réparation collective par la communauté, le rabbin, et l’âme elle-même.
⸻ 💡
Réflexion contemporaine
Cette pièce, bien au-delà du folklore, interroge notre relation aux dettes du passé, à ce que nous n’avons pas su clore dans nos vies, à l’amour non accompli, et à la réparation intérieure. Dans la pensée kabbalistique, chaque relation inachevée, chaque acte manqué, chaque injustice non réparée peut appeler une forme de tikoun — parfois à travers plusieurs vies.
Notre ami Laurent Duval nous a prete ce document :
http://www.laurent-duval.eu/_Share/Video/OUALID-Dayan_2019_Dibbuk.mkv
זה סיפור שסיפרה לי סבתא שלי, ז’ורז’ט דה פאז לבית שממה, כשהייתי בן שבע.
היא הייתה אישה מלומדת, חובבת סיפורי מיסטיקה יהודית, שהגיעו בנס מחופי מזרח אירופה אל קרתגו: הגולם, הדיבוק — הכול ריתק אותה.
המילה “דיבוק” (דִּיבּוּק) באה מהשורש ד.ב.ק — להידבק, להיצמד. הדיבוק הוא נשמה הנדבקת בגופו של אדם חי.
המושג מופיע בעיקר בקבלה הלוריאנית (על שם ר’ יצחק לוריא – האר”י, המאה ה-16 בצפת).
הוא קשור לתורת הגלגול: נשמה שלא תיקנה את עצמה בגלגולה הקודם עלולה להיתקע בין העולמות, ואף להיכנס לגופו של אדם חי לצורך תיקון (תיקון = תיקון).
הדיבוק עשוי לגרום ל:
מחלות ללא הסבר רפואי,
שינויים קיצוניים בהתנהגות,
מצבי טראנס או אחיזה.
הוצאת דיבוק (גירוש נשמה) דורשת לרוב טקס מיוחד של רב מקובל:
תפילות (בעיקר תהילים),
נשיפות ריטואליות,
קריאה לתשובה של הנשמה,
ולעיתים תקיעת שופר.
🎭 התיאטרון היידי הפך את הדיבוק לדמות איקונית עם המחזה “הדיבוק” (1914) מאת ש. אנסקי, שבו רוחה של האהוב המת חנן נכנסת לגופה של לֵאָה, כלתו לשעבר.
👻 בתרבות הפופולרית, הדיבוק מופיע בספרים, סרטים, סדרות (למשל The Possession, או A Serious Man של האחים כהן).
חשוב להבחין: מדובר בנשמה אנושית שסובלת – לא בשד או שדון נוצרי.
הדיבוק מדבר מגרונה של לאה:
“למה תלשתם אותי ממנה? למה הבטחתם אותה לאחר? אני אהבתי אותה… נשמתי לא יכלה להתנתק משלה. גם אחרי המוות, חיפשתי אותה… כששברו את שבועתנו, חזרתי. דפקתי על דלת ליבה. והיא פתחה לי… היא שלי. נשמתה שייכת לי.”
הרב והקהילה מנסים לגאול את לאה על ידי דיאלוג עם נשמתו של חנן, האהוב שנפטר. מתברר שהייתה ביניהם ברית סודית, וכששברו אותה, נשמתו חזרה — מסרבת להיעלם. השאלה: האם ניתן להפריד שתי נשמות שקשרן אמיתי?
🔁 גלגול נשמות – Guilgoul
בקבלת האר”י, הנשמה חוזרת שוב בגלגולים עד שתשלים את תיקונה.
חנן, אשר לא הצליח לאהוב את לאה בחייו, חוזר בדמות דיבוק.
אהבתו הבלתי מושלמת ואחיזתו בעולם – הם ביטוי לגלגול מקולקל.
זהו גלגול מעורב — Guilgoul Meurav — נשמה שנצמדה שלא כראוי לגוף אחר.
🛠️ תיקון – Tikoun
התיקון הוא תהליך הריפוי של הנשמה והעולם:
נשמה המחפשת תיקון תתגלגל או תתדבק בגוף.
הרב אינו מגרש מתוך זעם — הוא מנסה לגאול, להביא שלום לנשמה.
הקריאה היא תמיד לחמלה ותשובה, לא לעונש.
יופייה של הדיבוק הוא בכך שהיא מציגה רעיונות קבליים עמוקים דרך דרמה אנושית:
הדיבוק = גלגול לא מושלם.
אהבה בלתי פתורה = קריאה לתיקון.
טקס הגירוש = פעולה משותפת של הקהילה, הרב והנשמה.
מעבר לסיפור העל-טבעי, המחזה שואל:
מה עלינו לתקן?
אילו קשרים השארנו פתוחים?
מה גורר אותנו חזרה למקומות ולרגשות שלא סיימנו איתם?
הקבלה מלמדת: כל מערכת יחסים שלא נסגרה, כל מעשה שלא הושלם — מזמינה תיקון. לפעמים בעולם הזה, לפעמים בגלגול הבא.
http://www.laurent-duval.eu/_Share/Video/OUALID-Dayan_2019_Dibbuk.mkv
© 2025 JBCH. אין להעתיק או להפיץ ללא רשות מפורשת.
דיבוק — דיבוק נשמה בגוף חי
הדיבוק בתרבות
📖 קטע מפורסם מהמחזה “הדיבוק” (ש. אנסקי)
🕯️ הרקע לסצנה
🧠 רעיונות מרכזיים בקבלה
🧙 בין תיאטרון למיסטיקה
💭 מחשבה עכשווית
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire