Le 24 novembre 2020, Benyamin Netanyahou rencontre MBS le Prince Héritier d’Arabie. Il quitte en frégate Eilat et se rend sur le site de la future ville de Neom, à 50 Km, face à Sharm El Cheikh sur la mer Rouge , prévue pour être la plus belle et la plus. avancée des métropoles du Moyen-Orient.
Ce jour, MBS promet au dirigeant israélien de rénover la ville de Khaybar, au nord de Médine en hommage aux juifs qui l’ont habité pendant plus de mille ans, prévoyant l’arrivée future de touristes juifs et israéliens.
Un pacte est concocté entre les deux dirigeants, discrètement car le Roi Salman y est opposé. MBS a besoin de la technologie israélienne, car cette ville se veut connectée et écologique, des sa fondation.
Vision 2030, NEOM, l’aide de la haute technologie israélienne, autour de The Line (ville-barre de 9 Km de long ato-gérée) un défi incroyable !
L’Arabie saoudite 2030
Depuis 2016, l’Arabie saoudite s’est engagée dans un programme ambitieux baptisé Vision 2030, piloté par le prince héritier Mohammed ben Salmane (MBS). L’objectif : sortir de la dépendance au pétrole, diversifier l’économie et moderniser le pays grâce à des investissements massifs dans le tourisme, les nouvelles technologies, l’énergie verte et l’urbanisme futuriste. Au centre de cette vision se trouve NEOM, une mégarégion de 26 500 km² sur les rives de la mer Rouge, censée accueillir plusieurs projets phares, dont The Line – une ville linéaire de 170 km de long et 500 m de haut, capable d’abriter neuf millions de personnes.
Ce projet, présenté comme une vitrine mondiale d’innovation, se veut connecté et décarboné, intégrant l’intelligence artificielle, les énergies renouvelables et des services automatisés.
La conception prévoit l’abandon complet des véhicules thermiques, un transport souterrain ultra-rapide, et une optimisation des ressources grâce à des systèmes numériques omniprésents.
Fait moins connu mais stratégique : Israël joue un rôle discret mais fondamental et réel dans le développement technologique de NEOM.
Plusieurs start-up et entreprises israéliennes spécialisées dans la gestion intelligente de l’eau, les réseaux urbains, les énergies renouvelables et la cybersécurité auraient été consultées ou engagées via des partenariats indirects, profitant du rapprochement entre Riyad et Tel-Aviv amorcé dans le cadre des accords d’Abraham élargis.
Ce soutien high-tech s’ajoute à l’expertise occidentale et asiatique qui complète le savoir-faire d'Israël mobilisée pour faire de NEOM un hub futuriste.
Haute technologie et ambitions pharaoniques
La construction de NEOM repose sur un assemblage inédit de savoir-faire :
- Israël : systèmes de dessalement et de purification de l’eau à haut rendement, réseaux électriques intelligents, stockage d’énergie par batteries avancées, drones de surveillance et IA appliquée à la logistique.
- Japon : robotique urbaine et transports autonomes.
- Europe : ingénierie architecturale, normes environnementales, éolien offshore.
- États-Unis : cybersécurité, intelligence artificielle, conception d’infrastructures de données.
The Line, pièce maîtresse du projet, illustre ces ambitions. Cette « barre horizontale » géante dans le désert devait être recouverte de miroirs, produisant sa propre énergie, avec des quartiers modulaires, des parois anti-bruit et une gestion climatique intégrée. MBS a même fait appel à des scénaristes et écrivains de science-fiction hollywoodiens, séduits par le cachet mais perplexes quant à la faisabilité. Le résultat, selon certains observateurs, tient davantage d’un décor de Blade Runner ou du Cinquième Élément que d’une ville durable.
Cette débauche technologique, nourrie par une compétition entre États du Golfe pour construire le projet « le plus incroyable », visait aussi à envoyer un message politique : l’Arabie saoudite est capable de se réinventer en leader technologique post-pétrolier. Mais derrière le discours, les contraintes techniques, financières et sociales s’accumulent.
Le risque du mirage : une dystopie désertée ?
Malgré l’imagerie spectaculaire et les budgets astronomiques, The Line se heurte aujourd’hui à un scepticisme croissant. Les coûts explosent, le calendrier glisse, et les premières sections construites peinent à attirer des habitants permanents. Les difficultés d’approvisionnement en matériaux, la complexité des infrastructures souterraines et la gestion climatique dans un désert extrême freinent le chantier.
Politiquement, le projet souffre aussi de son image : certains y voient une « dystopie désertée », un décor technologique imposé d’en haut, sans réelle appropriation par la population. Les critiques pointent le déplacement forcé de tribus locales, comme les Huwaitat, et le caractère artificiel d’un mode de vie ultra-contrôlé par les données. L’utilisation de technologies israéliennes, bien que stratégiquement avantageuse, reste sensible dans un pays où la normalisation avec Israël n’est pas encore officiellement actée.
En août 2025, des reportages, dont celui de Nicolas Celnik , parlent d’un « naufrage » en devenir, comparant le projet à un mirage architectural, plus adapté aux images de science-fiction qu’à la réalité sociale et économique du royaume. Si NEOM et The Line échouent, cela pourrait entamer la crédibilité de Vision 2030 et réduire la portée du rapprochement technologique entre l’Arabie saoudite et Israël.
En définitive, NEOM incarne à la fois le rêve d’une Arabie saoudite futuriste, alliée d'Israël, connectée et verte, et le risque d’un monument à l’hubris politique.
Entre prouesse d’ingénierie et fantasme architectural, son avenir reste incertain : une réussite ferait de Riyad un leader mondial de l’innovation urbaine ; un échec confirmerait que, parfois, les mirages du désert restent des mirages.
On se souviendra toujours de l'Histoire de la Tour de Babel, ... Une tour d'un kilomètre de haut, la Tour la plus haute du monde sera bientôt construite a Jeddah
© 2025 JBCH. Tous droits réservés. Reproduction interdite sans autorisation
English Translation
November 24, 2020: Benjamin Netanyahu meets MBS, the Crown Prince of Saudi Arabia. He departs from Eilat on a frigate and heads to the site of the future city of Neom, 50 km away, facing Sharm El-Sheikh on the Red Sea, planned to be the most beautiful and advanced metropolis in the Middle East.
On this day, MBS promises the Israeli leader to renovate the city of Khaybar, north of Medina, in homage to the Jews who lived there for over a thousand years, anticipating the future arrival of Jewish and Israeli tourists.
A pact is discreetly forged between the two leaders, as King Salman opposes it. MBS needs Israeli technology, as this city aims to be connected and eco-friendly from its foundation.
Vision 2030, NEOM, and Israel’s high-tech support, centered around The Line (a 9-km-long self-managed city-bar), an incredible challenge!
Saudi Arabia 2030
Since 2016, Saudi Arabia has embarked on an ambitious program called Vision 2030, led by Crown Prince Mohammed bin Salman (MBS). The goal: move away from oil dependency, diversify the economy, and modernize the country through massive investments in tourism, new technologies, green energy, and futuristic urban planning. At the heart of this vision is NEOM, a 26,500 km² mega-region on the Red Sea coast, set to host several flagship projects, including The Line—a 170-km-long, 500-m-high linear city capable of housing nine million people.
This project, presented as a global showcase of innovation, aims to be connected and carbon-neutral, integrating artificial intelligence, renewable energy, and automated services.
The design foresees the complete abandonment of fossil-fuel vehicles, ultra-fast underground transportation, and resource optimization through ubiquitous digital systems.
A lesser-known but strategic fact: Israel plays a discreet yet fundamental and real role in NEOM’s technological development. Several Israeli startups and companies specializing in smart water management, urban networks, renewable energy, and cybersecurity have reportedly been consulted or engaged through indirect partnerships, benefiting from the rapprochement between Riyadh and Tel Aviv initiated under the expanded Abraham Accords.
This high-tech support complements Western and Asian expertise mobilized to make NEOM a futuristic hub.
Page 2 – High Technology and Pharaonic Ambitions
The construction of NEOM relies on an unprecedented combination of expertise:
- Israel: high-efficiency desalination and water purification systems, smart electrical grids, advanced battery storage, surveillance drones, and AI applied to logistics.
- Japan: urban robotics and autonomous transportation.
- Europe: architectural engineering, environmental standards, offshore wind energy.
- United States: cybersecurity, artificial intelligence, data infrastructure design.
The Line, the project’s centerpiece, exemplifies these ambitions. This giant “horizontal bar” in the desert was to be covered in mirrors, producing its own energy, with modular neighborhoods, noise-reducing walls, and integrated climate management. MBS even enlisted Hollywood science-fiction writers and screenwriters, drawn by the prestige but skeptical about feasibility. The result, according to some observers, resembles a set from Blade Runner or The Fifth Element more than a sustainable city.
This technological extravaganza, fueled by competition among Gulf states to build the “most incredible” project, also aimed to send a political message: Saudi Arabia can reinvent itself as a post-oil technological leader. However, technical, financial, and social constraints are mounting.
Page 3 – The Risk of a Mirage: A Deserted Dystopia?
Despite the spectacular imagery and astronomical budgets, The Line faces growing skepticism. Costs are skyrocketing, timelines are slipping, and the first constructed sections struggle to attract permanent residents. Challenges in material supply, the complexity of underground infrastructure, and climate management in an extreme desert environment are slowing progress.
Politically, the project suffers from its image: some see it as a “deserted dystopia,” a top-down technological construct with no real appropriation by the population. Critics highlight the forced displacement of local tribes, such as the Huwaitat, and the artificial nature of a lifestyle tightly controlled by data. The use of Israeli technologies, while strategically advantageous, remains sensitive in a country where normalization with Israel is not yet officially endorsed.
In August 2025, reports—such as one by Nicolas Celnik—describe a potential “shipwreck,” comparing the project to an architectural mirage, better suited to science-fiction imagery than to Saudi Arabia’s social and economic reality. If NEOM and The Line fail, it could undermine Vision 2030’s credibility and diminish the impact of the technological rapprochement between Saudi Arabia and Israel.
Ultimately, NEOM embodies both the dream of a futuristic, Israel-allied, connected, and green Saudi Arabia and the risk of a monument to political hubris. Between engineering prowess and architectural fantasy, its future remains uncertain: success would make Riyadh a global leader in urban innovation; failure would confirm that, sometimes, desert mirages remain just that—mirages.
Spanish Translation
24 de noviembre de 2020: Benjamín Netanyahu se reúne con MBS, el Príncipe Heredero de Arabia Saudita. Parte desde Eilat en una fragata y se dirige al sitio de la futura ciudad de Neom, a 50 km, frente a Sharm El-Sheikh en el Mar Rojo, planeada para ser la metrópoli más hermosa y avanzada de Oriente Medio.
Ese día, MBS promete al líder israelí renovar la ciudad de Khaybar, al norte de Medina, en homenaje a los judíos que la habitaron durante más de mil años, anticipando la futura llegada de turistas judíos e israelíes.
Se forja un pacto discretamente entre los dos líderes, ya que el Rey Salman se opone. MBS necesita la tecnología israelí, ya que esta ciudad pretende ser conectada y ecológica desde su fundación.
Visión 2030, NEOM y el apoyo tecnológico de Israel, centrados en The Line (una ciudad lineal de 9 km de largo autogestionada), ¡un desafío increíble!
Arabia Saudita 2030
Desde 2016, Arabia Saudita se ha embarcado en un ambicioso programa llamado Visión 2030, liderado por el Príncipe Heredero Mohammed bin Salman (MBS). El objetivo: salir de la dependencia del petróleo, diversificar la economía y modernizar el país a través de inversiones masivas en turismo, nuevas tecnologías, energía verde y urbanismo futurista. En el corazón de esta visión está NEOM, una megaregión de 26,500 km² en la costa del Mar Rojo, destinada a albergar varios proyectos emblemáticos, incluido The Line—una ciudad lineal de 170 km de largo y 500 m de alto, capaz de acoger a nueve millones de personas.
Este proyecto, presentado como un escaparate mundial de innovación, pretende ser conectado y sin emisiones de carbono, integrando inteligencia artificial, energías renovables y servicios automatizados.
El diseño prevé el abandono completo de los vehículos de combustión, un transporte subterráneo ultrarrápido y la optimización de recursos mediante sistemas digitales omnipresentes.
Un hecho menos conocido pero estratégico: Israel desempeña un papel discreto pero fundamental y real en el desarrollo tecnológico de NEOM. Varias startups y empresas israelíes especializadas en la gestión inteligente del agua, redes urbanas, energías renovables y ciberseguridad habrían sido consultadas o contratadas a través de asociaciones indirectas, beneficiándose del acercamiento entre Riad y Tel Aviv iniciado en el marco de los Acuerdos de Abraham ampliados.
Este apoyo tecnológico se suma a la experiencia occidental y asiática movilizada para convertir a NEOM en un centro futurista.
Página 2 – Alta tecnología y ambiciones faraónicas
La construcción de NEOM se basa en una combinación sin precedentes de conocimientos:
- Israel: sistemas de desalinización y purificación de agua de alta eficiencia, redes eléctricas inteligentes, almacenamiento de energía por baterías avanzadas, drones de vigilancia e IA aplicada a la logística.
- Japón: robótica urbana y transporte autónomo.
- Europa: ingeniería arquitectónica, normas ambientales, energía eólica marina.
- Estados Unidos: ciberseguridad, inteligencia artificial, diseño de infraestructuras de datos.
The Line, la pieza central del proyecto, ejemplifica estas ambiciones. Esta “barra horizontal” gigante en el desierto debía estar cubierta de espejos, produciendo su propia energía, con barrios modulares, paredes reductoras de ruido y una gestión climática integrada. MBS incluso contrató a guionistas y escritores de ciencia ficción de Hollywood, atraídos por el prestigio pero escépticos sobre la viabilidad. El resultado, según algunos observadores, se asemeja más a un decorado de Blade Runner o El Quinto Elemento que a una ciudad sostenible.
Esta extravagancia tecnológica, alimentada por la competencia entre los estados del Golfo por construir el proyecto “más increíble”, también tenía como objetivo enviar un mensaje político: Arabia Saudita puede reinventarse como líder tecnológico post-petróleo. Sin embargo, las limitaciones técnicas, financieras y sociales se acumulan.
Página 3 – El riesgo del espejismo: ¿una distopía desierta?
A pesar de las imágenes espectaculares y los presupuestos astronómicos, The Line enfrenta un creciente escepticismo. Los costos se disparan, los plazos se retrasan y las primeras secciones construidas luchan por atraer residentes permanentes. Los desafíos en el suministro de materiales, la complejidad de las infraestructuras subterráneas y la gestión climática en un desierto extremo frenan el proyecto.
Políticamente, el proyecto sufre por su imagen: algunos lo ven como una “distopía desierta”, un constructo tecnológico impuesto desde arriba, sin una apropiación real por parte de la población. Los críticos señalan el desplazamiento forzado de tribus locales, como los Huwaitat, y el carácter artificial de un estilo de vida ultracontrolado por datos. El uso de tecnologías israelíes, aunque estratégicamente ventajoso, sigue siendo sensible en un país donde la normalización con Israel aún no está oficialmente respaldada.
En agosto de 2025, reportajes—como uno de Nicolas Celnik—describen un posible “naufragio”, comparando el proyecto con un espejismo arquitectónico, más adecuado para imágenes de ciencia ficción que para la realidad social y económica de Arabia Saudita. Si NEOM y The Line fracasan, podrían socavar la credibilidad de Visión 2030 y reducir el impacto del acercamiento tecnológico entre Arabia Saudita e Israel.
En definitiva, NEOM encarna tanto el sueño de una Arabia Saudita futurista, aliada con Israel, conectada y verde, como el riesgo de un monumento al orgullo político. Entre la proeza de ingeniería y la fantasía arquitectónica, su futuro sigue siendo incierto: el éxito convertiría a Riad en un líder mundial de la innovación urbana; el fracaso confirmaría que, a veces, los espejismos del desierto siguen siendo solo eso—espejismos.
Hebrew Translation
24 בנובמבר 2020: בנימין נתניהו נפגש עם MBS, נסיך הכתר של ערב הסעודית. הוא יוצא מאילת בפריגטה ומגיע לאתר העיר העתידית ניאום, במרחק 50 ק"מ, מול שארם א-שייח' בים האדום, שמתוכננת להפוך למטרופולין היפה והמתקדם ביותר במזרח התיכון.
באותו יום, MBS מבטיח למנהיג הישראלי לשפץ את העיר חייבר, צפונית למדינה, כמחווה ליהודים שחיו בה במשך למעלה מאלף שנים, בציפייה להגעת תיירים יהודים וישראלים בעתיד.
ברית נרקמת בחשאי בין שני המנהיגים, שכן המלך סלמאן מתנגד לכך. MBS זקוק לטכנולוגיה הישראלית, שכן העיר הזו שואפת להיות מחוברת ואקולוגית מיסודה.
חזון 2030, ניאום ותמיכת ההיי-טק הישראלית, סביב דה ליין (עיר-בר באורך 9 ק"מ בניהול עצמי), אתגר מדהים!
ערב הסעודית 2030
מאז 2016, ערב הסעודית יצאה לתוכנית שאפתנית בשם חזון 2030, בהובלת נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן (MBS). המטרה: להתנתק מהתלות בנפט, לגוון את הכלכלה ולמודרניזציה של המדינה באמצעות השקעות מסיביות בתיירות, טכנולוגיות חדשות, אנרגיה ירוקה ותכנון עירוני עתידני. במרכז החזון נמצאת ניאום, מגה-אזור בשטח של 26,500 קמ"ר על חוף הים האדום, שנועד לארח מספר פרויקטים דגל, כולל דה ליין—עיר ליניארית באורך 170 ק"מ וגובה 500 מטר, שמסוגלת לאכלס תשעה מיליון איש.
הפרויקט, המוצג כחלון ראווה עולמי לחדשנות, שואף להיות מחובר ונטול פליטות פחמן, תוך שילוב בינה מלאכותית, אנרגיות מתחדשות ושירותים אוטומטיים.
התכנון צופה נטישה מלאה של כלי רכב המונעים בדלק, תחבורה תת-קרקעית מהירה במיוחד ואופטימיזציה של משאבים באמצעות מערכות דיגיטליות נוכחות בכל מקום.
עובדה פחות ידועה אך אסטרטגית: ישראל ממלאת תפקיד דיסקרטי אך מהותי ומוחשי בפיתוח הטכנולוגי של ניאום. מספר סטארט-אפים וחברות ישראליות המתמחות בניהול חכם של מים, רשתות עירוניות, אנרגיות מתחדשות ואבטחת סייבר נועצו או גויסו דרך שותפויות עקיפות, תוך ניצול ההתקרבות בין ריאד לתל אביב שהחלה במסגרת הסכמי אברהם המורחבים.
תמיכת ההיי-טק הזו משלימה את המומחיות המערבית והאסייתית שגויסה כדי להפוך את ניאום למרכז עתידני.
עמוד 2 – טכנולוגיה מתקדמת ושאיפות פרעוניות
בניית ניאום נשענת על שילוב חסר תקדים של מומחיות:
- ישראל: מערכות התפלה וטיהור מים בעלות תפוקה גבוהה, רשתות חשמל חכמות, אחסון אנרגיה בסוללות מתקדמות, רחפנים למעקב ובינה מלאכותית המיושמת בלוגיסטיקה.
- יפן: רובוטיקה עירונית ותחבורה אוטונומית.
- אירופה: הנדסה אדריכלית, תקנים סביבתיים, אנרגיית רוח ימית.
- ארצות הברית: אבטחת סייבר, בינה מלאכותית, עיצוב תשתיות נתונים.
דה ליין, הלב של הפרויקט, ממחיש את השאיפות הללו. ה"בר האופקי" הענק הזה במדבר תוכנן להיות מכוסה במראות, מייצר את האנרגיה שלו, עם שכונות מודולריות, קירות מפחיתי רעש וניהול אקלים משולב. MBS אף גייס תסריטאים וסופרי מדע בדיוני מהוליווד, שנמשכו ליוקרה אך סקפטיים לגבי ההיתכנות. התוצאה, לדברי כמה משקיפים, דומה יותר לתפאורה של בלייד ראנר או האלמנט החמישי מאשר לעיר בת-קיימא.
ההתפרצות הטכנולוגית הזו, המונעת על ידי תחרות בין מדינות המפרץ לבנות את הפרויקט "המדהים ביותר", נועדה גם לשלוח מסר פוליטי: ערב הסעודית מסוגלת להמציא את עצמה מחדש כמובילה טכנולוגית בעידן שלאחר הנפט. עם זאת, האילוצים הטכניים, הכספיים והחברתיים מצטברים.
עמוד 3 – הסיכון של המראה: דיסטופיה נטושה?
למרות הדימויים המרהיבים והתקציבים האסטרונומיים, דה ליין מתמודד עם ספקנות גוברת. העלויות מזנקות, לוחות הזמנים נדחים, והקטעים הראשונים שנבנו מתקשים למשוך תושבים קבועים. אתגרים באספקת חומרים, המורכבות של תשתיות תת-קרקעיות וניהול האקלים בסביבה מדברית קיצונית מאטים את הפרויקט.
מבחינה פוליטית, הפרויקט סובל מדימוי בעייתי: יש הרואים בו "דיסטופיה נטושה", מבנה טכנולוגי שהוטל מלמעלה, ללא אימוץ אמיתי מצד האוכלוסייה. המבקרים מצביעים על העקירה הכפויה של שבטים מקומיים, כמו ההוויטאת, ועל האופי המלאכותי של אורח חיים הנשלט באופן הדוק על ידי נתונים. השימוש בטכנולוגיות ישראליות, למרות היתרונות האסטרטגיים שלו, נותר רגיש במדינה שבה הנורמליזציה עם ישראל עדיין לא אושרה רשמית.
באוגוסט 2025, דיווחים—כמו זה של ניקולס סלניק—מתארים "טביעה" אפשרית, ומשווים את הפרויקט למראה אדריכלי, המתאים יותר לדימויים של מדע בדיוני מאשר למציאות החברתית והכלכלית של ערב הסעודית. אם ניאום ודה ליין ייכשלו, הדבר עלול לפגוע באמינות של חזון 2030 ולהפחית את ההשפעה של ההתקרבות הטכנולוגית בין ערב הסעודית לישראל.
בסופו של דבר, ניאום מייצגת הן את החלום של ערב הסעודית עתידנית, בת ברית של ישראל, מחוברת וירוקה, והן את הסיכון של אנדרטה לגאווה פוליטית. בין הישגי הנדסה לפנטזיה אדריכלית, עתידה נותר לא ברור: הצלחה תהפוך את ריאד למובילה עולמית בחדשנות עירונית; כישלון יאשר ש, לעיתים, מראות המדבר נשארים רק מראות.
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire