Normalisation selon la Droite traditionnelle israélienne (FR, EN, ES, HE). JBCH N° 300

Ce francophone a été ambassadeur d'Israël en Mauritanie,  puis journaliste et enfin député du Likoud , Il a été de tous les combats à côté de Nathanyaou, il semble prendre de la hauteur et s'oppose a Ben Gvi et a Smotrich, jugés par lui trop extémistes

La Normalisation : 

Clef de la Victoire Stratégique d’Israël selon Boaz Bismuth

Dans ses récentes déclarations à la Knesset, le député Boaz Bismuth, président de la commission des affaires étrangères et de la défense, a insisté sur l’importance de la normalisation des relations d’Israël avec les pays arabes et musulmans. Selon lui, cette normalisation représente non seulement un outil diplomatique majeur, mais aussi un levier stratégique pour consolider la sécurité et la souveraineté israélienne sur le long terme.

Bismuth soutient que la victoire militaire seule, même contre Hamas ou l’Iran, ne suffit pas à assurer la sécurité durable d’Israël. Bien que la structure militaire de Hamas ait été affaiblie et que les pressions internationales pèsent sur l’Iran, la reconnaissance diplomatique et l’intégration régionale sont, selon lui, encore plus déterminantes.

La normalisation permet de neutraliser la propagande iranienne et hamassienne, qui visent à délégitimer Israël sur la scène internationale. En obtenant la reconnaissance officielle par un nombre croissant de pays, Israël affaiblit toute stratégie future fondée sur la contestation de son existence.

Bismuth place la normalisation dans le cadre de la réalisation historique du sionisme. Tout comme David Ben-Gurion avait accepté la partition en 1948 pour établir l’État d’Israël, Israël est aujourd’hui confronté à un nouveau moment décisif, après le 7 octobre, qui peut être considéré comme une « deuxième guerre d’indépendance ».

Dans ce contexte, la concession pour la normalisation – notamment en direction d’un autre état pour les arabes de palestine  est perçue comme un choix pragmatique. Elle permet à Israël de sécuriser sa souveraineté et d’entrer pleinement dans le cadre diplomatique régional, tout en réduisant le risque d’isolement ou de pressions internationales futures.

Boaz Bismuth souligne que la normalisation apporte plusieurs bénéfices stratégiques : Renforcement de la légitimité d’Israël dans le monde arabe et musulman. Endiguement des idéologies hostiles à travers la reconnaissance officielle de l’État juif. Stabilité régionale accrue, en réduisant le risque de conflits massifs et en limitant les actions de déstabilisation d’alliances hostiles. Accélération du rapprochement économique et diplomatique, renforçant la coopération dans des domaines tels que la sécurité, l’énergie et la technologie.

Selon Bismuth, ces avantages surpassent même ceux d’une victoire purement militaire, car ils assurent une paix durable et une intégration d’Israël au cœur de la région.

Pour que la normalisation progresse, Bismuth et d’autres acteurs régionaux insistent sur la nécessité d’une solution palestinienne. L’accord avec des pays comme l’Arabie Saoudite inclut la mise en œuvre concrète d’étapes vers un État palestinien, afin de réduire les tensions entre Israéliens et Palestiniens et de garantir la durabilité des accords.

Cette approche illustre la stratégie pragmatique d’Israël : accepter des concessions limitées pour obtenir une reconnaissance maximale et consolider sa position sur le long terme.``

Bismuth considère que la voie de la normalisation est la clé pour mettre fin à la guerre la plus longue de l’histoire d’Israël et atteindre la « victoire totale » tant recherchée. Au-delà des succès militaires ponctuels, c’est l’intégration régionale et la légitimation diplomatique qui assureront la stabilité, la sécurité et la prospérité de l’État juif dans les décennies à venir.

Ainsi, pour Bismuth, la normalisation n’est pas un simple geste diplomatique, mais la réalisation concrète d’une vision sioniste stratégique, garantissant à Israël son statut d’État souverain, légitime et pleinement intégré au Moyen-Orient moderne.

© 2025 JBCH. Tous droits réservés. Reproduction du texte interdite sans autorisation

Cet article est personnel, je ne prétends pas être ni un scientifique, ni un historien, ni un professionnel du journalisme... 

C'est  délicat de témoigner quand on est un profane, mais dans ce blog j'exprime en général un coup de coeur 

d'après l'actualité , et le lecture de ma revue de presse internationale 

les photos et films sont prises sur le web, là aussi pour une utilisation strictement personnelle 

English 

This French-speaking diplomat was Israel’s ambassador to Mauritania, then a journalist, and finally a Likud member of the Knesset. He has fought alongside Netanyahu in every battle, but now seems to take a more elevated view, opposing Ben Gvir and Smotrich, whom he considers too extreme.

Normalization: The Key to Israel’s Strategic Victory according to Boaz Bismuth

In recent statements at the Knesset, MK Boaz Bismuth, chairman of the Foreign Affairs and Defense Committee, emphasized the importance of normalizing Israel’s relations with Arab and Muslim countries. According to him, this normalization is not only a major diplomatic tool but also a strategic lever to consolidate Israeli security and sovereignty over the long term.

Bismuth argues that military victory alone, even against Hamas or Iran, is insufficient to guarantee Israel’s long-term security. While Hamas’s military structure has been weakened and international pressure is weighing on Iran, diplomatic recognition and regional integration are, in his view, even more decisive.

Normalization allows Israel to neutralize Iranian and Hamas propaganda, which aim to delegitimize Israel internationally. By obtaining official recognition from a growing number of countries, Israel undermines any future strategy based on challenging its existence.

Bismuth frames normalization as part of the historic realization of Zionism. Just as David Ben-Gurion accepted partition in 1948 to establish the State of Israel, Israel now faces another decisive moment after October 7, which can be considered a “second war of independence.”

In this context, concessions for normalization – notably regarding a state for the Arabs of Palestine – are seen as a pragmatic choice. They allow Israel to secure sovereignty and fully enter the regional diplomatic framework, while reducing the risk of isolation or future international pressures.

Bismuth highlights several strategic benefits of normalization:

• Strengthening Israel’s legitimacy in the Arab and Muslim world.

• Containing hostile ideologies through official recognition of the Jewish state.

• Increasing regional stability by reducing the risk of large-scale conflicts and limiting destabilizing actions from hostile alliances.

• Accelerating economic and diplomatic rapprochement, enhancing cooperation in areas such as security, energy, and technology.

According to Bismuth, these advantages even surpass those of purely military victory, as they ensure lasting peace and integration of Israel into the heart of the region.

For normalization to progress, Bismuth and other regional actors insist on the necessity of a Palestinian solution. Agreements with countries like Saudi Arabia include concrete steps toward a Palestinian state, aiming to reduce tensions between Israelis and Palestinians and ensure the sustainability of the agreements.

This approach illustrates Israel’s pragmatic strategy: accept limited concessions to gain maximum recognition and consolidate its position in the long term.

Bismuth believes that normalization is the key to ending Israel’s longest war in history and achieving the long-sought “total victory.” Beyond isolated military successes, regional integration and diplomatic legitimation will ensure the stability, security, and prosperity of the Jewish state for decades to come.

For Bismuth, normalization is not just a diplomatic gesture, but the concrete realization of a strategic Zionist vision, guaranteeing Israel its status as a sovereign, legitimate, and fully integrated state in the modern Middle East.

© 2025 JBCH. All rights reserved. Reproduction of this text is prohibited without authorization.

This article is personal; I do not claim to be a scientist, historian, or professional journalist. It is delicate to testify as a layperson, but in this blog, I generally express a heartfelt opinion based on current events and my reading of the international press. Photos and videos are taken from the web, strictly for personal use.

Español

Este francófono fue embajador de Israel en Mauritania, luego periodista y finalmente diputado del Likud. Ha estado en todas las batallas junto a Netanyahu, pero ahora parece adoptar una visión más elevada, oponiéndose a Ben Gvir y Smotrich, a quienes considera demasiado extremistas.

La Normalización: La Clave de la Victoria Estratégica de Israel según Boaz Bismuth

En recientes declaraciones en la Knesset, el diputado Boaz Bismuth, presidente del Comité de Asuntos Exteriores y Defensa, destacó la importancia de normalizar las relaciones de Israel con los países árabes y musulmanes. Según él, esta normalización no solo representa una herramienta diplomática importante, sino también una palanca estratégica para consolidar la seguridad y soberanía israelí a largo plazo.

Bismuth sostiene que la victoria militar por sí sola, incluso contra Hamas o Irán, no es suficiente para garantizar la seguridad duradera de Israel. Aunque la estructura militar de Hamas se ha debilitado y la presión internacional sobre Irán aumenta, el reconocimiento diplomático y la integración regional son, según él, aún más decisivos.

La normalización permite neutralizar la propaganda iraní y de Hamas, que busca deslegitimar a Israel internacionalmente. Al obtener reconocimiento oficial de un número creciente de países, Israel debilita cualquier estrategia futura basada en desafiar su existencia.

Bismuth enmarca la normalización dentro de la realización histórica del sionismo. Así como David Ben-Gurión aceptó la partición en 1948 para establecer el Estado de Israel, Israel ahora enfrenta otro momento decisivo tras el 7 de octubre, que puede considerarse una “segunda guerra de independencia.”

En este contexto, la concesión para la normalización – especialmente respecto a un estado para los árabes de Palestina – se percibe como una elección pragmática. Permite a Israel asegurar su soberanía y participar plenamente en el marco diplomático regional, reduciendo al mismo tiempo el riesgo de aislamiento o presiones internacionales futuras.

Bismuth destaca varios beneficios estratégicos de la normalización:

• Fortalecimiento de la legitimidad de Israel en el mundo árabe y musulmán.

• Contención de ideologías hostiles mediante el reconocimiento oficial del Estado judío.

• Mayor estabilidad regional, reduciendo el riesgo de conflictos masivos y limitando acciones desestabilizadoras de alianzas hostiles.

• Aceleración del acercamiento económico y diplomático, fortaleciendo la cooperación en áreas como seguridad, energía y tecnología.

Según Bismuth, estas ventajas superan incluso a las de una victoria puramente militar, ya que aseguran paz duradera e integración de Israel en el corazón de la región.

Para que la normalización avance, Bismuth y otros actores regionales insisten en la necesidad de una solución palestina. Los acuerdos con países como Arabia Saudita incluyen pasos concretos hacia un Estado palestino, con el objetivo de reducir tensiones entre israelíes y palestinos y garantizar la sostenibilidad de los acuerdos.

Este enfoque refleja la estrategia pragmática de Israel: aceptar concesiones limitadas para obtener el máximo reconocimiento y consolidar su posición a largo plazo.

Bismuth cree que la normalización es la clave para poner fin a la guerra más larga en la historia de Israel y alcanzar la “victoria total” tan deseada. Más allá de los éxitos militares aislados, la integración regional y la legitimación diplomática garantizarán la estabilidad, seguridad y prosperidad del Estado judío en las próximas décadas.

Para Bismuth, la normalización no es solo un gesto diplomático, sino la realización concreta de una visión sionista estratégica, garantizando a Israel su estatus de estado soberano, legítimo e integrado plenamente en el Medio Oriente moderno.

© 2025 JBCH. Todos los derechos reservados. Reproducción del texto prohibida sin autorización.

Este artículo es personal; no pretendo ser científico, historiador ni periodista profesional. Es delicado testimoniar como profano, pero en este blog, generalmente expreso una opinión personal basada en la actualidad y en mi lectura de la prensa internacional. Las fotos y videos son tomados de la web, exclusivamente para uso personal.

---

Hebrew Version

דיפלומט דובר צרפתית זה היה שגריר ישראל במוריטניה, לאחר מכן עיתונאי, ולבסוף חבר כנסת מטעם הליכוד. הוא נלחם לצד נתניהו בכל הקרבות, אך כעת נראה שהוא נוקט גישה רציונלית יותר ומתנגד לבן גביר ולסמוטריץ’, אותם הוא רואה כקיצוניים מדי.

נרמול: המפתח לניצחון האסטרטגי של ישראל לפי בועז ביסמוט

בהצהרותיו האחרונות בכנסת, חבר הכנסת בועז ביסמוט, יו”ר ועדת החוץ והביטחון, הדגיש את חשיבות נרמול היחסים של ישראל עם המדינות הערביות והמוסלמיות. לדבריו, נרמול זה אינו רק כלי דיפלומטי חשוב, אלא גם מנוף אסטרטגי לחיזוק ביטחון וריבונות ישראל בטווח הארוך.

1. נרמול מול ניצחון צבאי

ביסמוט טוען שניצחון צבאי בלבד, גם מול חמאס או איראן, אינו מספיק להבטחת ביטחון ישראלי מתמשך. אף על פי שמבנה הצבא של חמאס הוחלש והלחץ הבינלאומי על איראן גובר, ההכרה הדיפלומטית והאינטגרציה האזורית הן, לדעתו, מכריעות אף יותר.

הנרמול מאפשר לישראל לנטרל את התעמולה האיראנית והחמאסית, שמטרתה לערער את לגיטימיותה של ישראל בזירה הבינלאומית. באמצעות השגת הכרה רשמית ממספר הולך וגדל של מדינות, ישראל מחלישה כל אסטרטגיה עתידית המבוססת על התנגדות לקיומה.

ביסמוט רואה בנרמול חלק מהגשמת החזון ההיסטורי של הציונות. כפי שדוד בן-גוריון קיבל את החלוקה ב-1948 להקמת מדינת ישראל, ישראל ניצבת כיום בפני רגע מכריע נוסף לאחר ה-7 באוקטובר, שניתן לראותו כ”מלחמת עצמאות שנייה”.

במסגרת זו, ההפשרה לצורך הנרמול – במיוחד ביחס למדינה עבור ערביי פלסטין – נתפסת כבחירה פרגמטית. היא מאפשרת לישראל להבטיח את ריבונותה ולהיכנס באופן מלא למסגרת הדיפלומטית האזורית, תוך הפחתת סיכון לבידוד או ללחצים בינלאומיים עתידיים.

2. יתרונות אסטרטגיים

ביסמוט מדגיש מספר יתרונות אסטרטגיים לנרמול:

• חיזוק לגיטימיות ישראל בעולם הערבי והמוסלמי.

• בלימת אידיאולוגיות עוינות באמצעות הכרה רשמית במדינה היהודית.

• יציבות אזורית מוגברת, באמצעות הפחתת הסיכון לסכסוכים רחבי היקף והגבלת פעולות מפריעות של בריתות עוינות.

• האצת קרבה כלכלית ודיפלומטית, וחיזוק שיתוף פעולה בתחומי ביטחון, אנרגיה וטכנולוגיה.

לדבריו, יתרונות אלו עולים אפילו על ניצחון צבאי בלבד, שכן הם מבטיחים שלום מתמשך ואינטגרציה של ישראל בלב האזור.

3. פתרון פלסטיני כתנאי

כדי שהנרמול יתקדם, ביסמוט ושחקנים אזוריים אחרים מתעקשים על הצורך בפתרון פלסטיני. הסכמים עם מדינות כמו סעודיה כוללים צעדים מוחשיים להקמת מדינה פלסטינית, במטרה להפחית מתחים בין ישראלים לפלסטינים ולהבטיח את קיימות ההסכמים.

גישה זו ממחישה את האסטרטגיה הפרגמטית של ישראל: לקבל ויתורים מוגבלים כדי להשיג הכרה מרבית ולבסס את עמדתה לטווח הארוך.

ביסמוט סבור שנרמול הוא המפתח לסיום המלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה של ישראל ולהשגת ה”ניצחון המלא” הרצוי כל כך. מעבר להצלחות צבאיות נקודתיות, אינטגרציה אזורית והכשרה דיפלומטית יבטיחו את היציבות, הביטחון והשגשוג של המדינה היהודית בעשורים הבאים.

לפי ביסמוט, נרמול אינו רק צעד דיפלומטי, אלא מימוש מוחשי של חזון ציוני אסטרטגי, שמבטיח לישראל מעמד של מדינה ריבונית, לגיטימית ומשולבת באופן מלא במזרח התיכון המודרני.

© 2025 JBCH. כל הזכויות שמורות. אסור לשכפל את הטקסט ללא אישור.

מאמר זה אישי; איני טוען להיות מדען, היסטוריון או עיתונאי מקצועי. קשה להעיד כבלתי מקצועי, אך בבלוג זה אני בדרך כלל מביע דעה אישית על סמך חדשות ועיון בעיתונות בינלאומית. תמונות וסרטונים נלקחו מהאינטרנט, לשימוש אישי בלבד.