Catastrophe à l’Institut Weizmann
Le 15 juin 2025, un missile balistique tiré par l’Iran a directement frappé l’Institut Weizmann de Science à Rehovot, l’un des centres de recherche les plus prestigieux d’Israël et du monde .
Le missile a détruit plusieurs bâtiments – notamment ceux abritant la recherche en sciences de la vie et la chimie – faisant voler en éclats des laboratoires entiers, des milliers d’échantillons précieux et des années de travaux scientifiques .
Heureusement, aucun blessé n’a été signalé, car l’attaque a eu lieu de nuit, lorsque la majorité des scientifiques étaient absents . Toutefois, les conséquences sont immenses : environ 45 à 52 laboratoires ont été détruits ou gravement endommagés, paralysant jusqu’à 25 % des activités de l’institut. Le coût estimé des dommages matériels s’élève entre 300 et 700 millions de dollars, ou 1,5 à 2 milliards de shekels .
Impact humain, scientifique et symbolique
Au-delà des chiffres, c’est un traumatisme collectif qui a frappé la communauté scientifique. Le Professeur Eldad Tzahor décrit la scène comme “une zone de guerre” : partout du verre brisé, des mètres de câbles et d’équipements carbonisés, ainsi que 17 ans de travail réduits à néant . Des chercheurs ont risqué leur vie pour tenter de sauver des échantillons, notamment en transférant des cellules congelées à –80 °C vers des installations intactes .
Toutefois, un formidable esprit de résilience s’est manifesté : des collègues du monde entier se sont mobilisés pour venir en aide, et certains laboratoires continuent leurs recherches avec les moyens du bord . Un exemple remarquable : des scientifiques, hors de portée directe de l’attaque, ont découvert des molécules capables de favoriser la régénération nerveuse, ouvrant des perspectives thérapeutiques majeures .
Sur le plan symbolique, l’attaque illustre une tendance inquiétante : la militarisation de la science. En frappant une institution mondiale de recherche, l’Iran envoie un message clair : la science devient une cible dans les conflits géopolitiques .
Commentaire et appel à la solidarité
L’Institut Weizmann n’est pas un simple bâtiment : il incarne la connaissance, l’innovation et l’espoir humain, créant des avancées médicales et technologiques qui bénéficient à tous. En détruisant ses infrastructures, l’attaque vise non seulement un pays ou un peuple, mais le progrès scientifique universel.
Résilience et renaissance Malgré le choc, plusieurs traces d’espoir se dessinent :
La solidarité internationale s’est rapidement traduite par des promesses de soutien matériel et moral.
Des équipes ont réinstallé des opérations dans des espaces de fortune pour poursuivre des projets cruciaux, comme ceux sur la leucémie ou la régénération nerveuse .
Cette attaque contre l’Institut Weizmann est une trahison de notre humanité collective, visant à briser les ponts de la connaissance. Mais elle a aussi réveillé une énergie créatrice et solidaire émouvante. Reconstruire, c’est non seulement restaurer des laboratoires, mais aussi réaffirmer notre confiance en la science, en la paix et en l’avenir. C’est un combat pour préserver un espace où la découverte n’est pas un luxe, mais un pilier pour l’amélioration de la vie sur Terre.
Relever le défi collectif : Pour reconstruire, l’Institut aura besoin de ressources considérables , Financements publics et privés (gouvernement, fondations, philanthropes), Mobilisation internationale des institutions académiques partenaires, des fondations scientifiques et des citoyens du monde.
 |
C'est délicat de témoigner quand on vit à Paris, loin des scènes politiques,
les photos et films sont prises sur le web, là aussi pour une utilisation personnelle et strictement privée
ENGLISH
Catastrophe at the Weizmann Institute
On June 15, 2025, a ballistic missile launched by Iran directly struck the Weizmann Institute of Science in Rehovot, one of the most prestigious research centers in Israel and in the world.
The missile destroyed several buildings — notably those housing research in life sciences and chemistry — shattering entire laboratories, thousands of precious samples, and years of scientific work.
Fortunately, no injuries were reported, as the attack took place at night when most scientists were absent. However, the consequences are immense: approximately 45 to 52 laboratories were destroyed or severely damaged, paralyzing up to 25% of the institute’s activities. The estimated cost of material damage is between 300 and 700 million dollars, or 1.5 to 2 billion shekels.
Human, scientific, and symbolic impact
Beyond the figures, this is a collective trauma for the scientific community. Professor Eldad Tzahor described the scene as “a war zone”: broken glass everywhere, meters of burned cables and equipment, and 17 years of work reduced to nothing. Researchers risked their lives trying to save samples, notably transferring frozen cells at –80°C to intact facilities.
Yet, a remarkable spirit of resilience emerged: colleagues from around the world mobilized to help, and some laboratories continue their research with whatever means available. One remarkable example: scientists beyond the direct reach of the attack discovered molecules capable of promoting nerve regeneration, opening major therapeutic perspectives.
Symbolically, the attack illustrates a worrying trend: the militarization of science. By striking a global research institution, Iran sends a clear message — science has become a target in geopolitical conflicts.
Commentary and call for solidarity
The Weizmann Institute is not just a building: it embodies knowledge, innovation, and human hope, creating medical and technological advances that benefit everyone. By destroying its infrastructure, the attack targets not only a country or a people but universal scientific progress.
Resilience and rebirth
Despite the shock, signs of hope have emerged:
-
International solidarity quickly translated into promises of material and moral support.
-
Teams have set up operations in makeshift spaces to pursue crucial projects, such as leukemia research or nerve regeneration studies.
This attack against the Weizmann Institute is a betrayal of our collective humanity, aiming to break the bridges of knowledge. But it has also awakened a moving creative and united energy. Rebuilding is not only about restoring laboratories but also about reaffirming our trust in science, peace, and the future. It is a fight to preserve a space where discovery is not a luxury but a pillar for improving life on Earth.
Meeting the collective challenge: To rebuild, the Institute will need considerable resources:
-
Public and private funding (government, foundations, philanthropists)
-
International mobilization of partner academic institutions, scientific foundations, and citizens of the world
Weizmann Donations
Weizmann Donations
© 2025 JBCH. All rights reserved. Reproduction prohibited without permission.
ESPAÑOL
Catástrofe en el Instituto Weizmann
El 15 de junio de 2025, un misil balístico lanzado por Irán golpeó directamente el Instituto Weizmann de Ciencias en Rehovot, uno de los centros de investigación más prestigiosos de Israel y del mundo.
El misil destruyó varios edificios —en particular aquellos dedicados a la investigación en ciencias de la vida y química—, haciendo añicos laboratorios enteros, miles de muestras valiosas y años de trabajo científico.
Afortunadamente, no se reportaron heridos, ya que el ataque ocurrió de noche, cuando la mayoría de los científicos no estaban presentes. Sin embargo, las consecuencias son enormes: aproximadamente entre 45 y 52 laboratorios fueron destruidos o gravemente dañados, paralizando hasta el 25% de las actividades del instituto. El coste estimado de los daños materiales se sitúa entre 300 y 700 millones de dólares, o 1.500 a 2.000 millones de shekels.
Impacto humano, científico y simbólico
Más allá de las cifras, se trata de un trauma colectivo para la comunidad científica. El profesor Eldad Tzahor describió la escena como “una zona de guerra”: vidrios rotos por todas partes, metros de cables y equipos carbonizados, y 17 años de trabajo reducidos a nada. Investigadores arriesgaron sus vidas para salvar muestras, trasladando células congeladas a –80°C a instalaciones intactas.
Sin embargo, surgió un formidable espíritu de resiliencia: colegas de todo el mundo se movilizaron para ayudar, y algunos laboratorios continúan sus investigaciones con los medios disponibles. Un ejemplo notable: científicos fuera del alcance directo del ataque descubrieron moléculas capaces de favorecer la regeneración nerviosa, abriendo importantes perspectivas terapéuticas.
En el plano simbólico, el ataque ilustra una tendencia preocupante: la militarización de la ciencia. Al golpear una institución global de investigación, Irán envía un mensaje claro: la ciencia se convierte en un objetivo en los conflictos geopolíticos.
Comentario y llamado a la solidaridad
El Instituto Weizmann no es solo un edificio: encarna el conocimiento, la innovación y la esperanza humana, creando avances médicos y tecnológicos que benefician a todos. Al destruir sus infraestructuras, el ataque apunta no solo a un país o un pueblo, sino al progreso científico universal.
Resiliencia y renacimiento
A pesar del impacto, se perfilan señales de esperanza:
-
La solidaridad internacional se tradujo rápidamente en promesas de apoyo material y moral.
-
Equipos reanudaron operaciones en espacios improvisados para continuar proyectos cruciales, como los estudios sobre la leucemia o la regeneración nerviosa.
Este ataque contra el Instituto Weizmann es una traición a nuestra humanidad colectiva, buscando romper los puentes del conocimiento. Pero también ha despertado una conmovedora energía creativa y solidaria. Reconstruir no es solo restaurar laboratorios, sino reafirmar nuestra confianza en la ciencia, la paz y el futuro. Es una lucha por preservar un espacio donde el descubrimiento no es un lujo, sino un pilar para mejorar la vida en la Tierra.
el desafío colectivo: Para reconstruir, el Instituto necesitará recursos considerables:
-
Financiación pública y privada (gobierno, fundaciones, filántropos)
-
Movilización internacional de instituciones académicas asociadas, fundaciones científicas y ciudadanos del mundo
Dons Weizmann (click)
n
© 2025 JBCH. Todos los derechos reservados. Reproducción prohibida sin autorización.
עברית (Hébreu)
אסון במכון ויצמן
ב־15 ביוני 2025, טיל בליסטי ששוגר מאיראן פגע ישירות במכון ויצמן למדע ברחובות, אחד ממרכזי המחקר היוקרתיים ביותר בישראל ובעולם.
הטיל החריב כמה מבנים — במיוחד כאלה שבהם התבצעה מחקר במדעי החיים וכימיה — והשמיד מעבדות שלמות, אלפי דגימות יקרות ושנים של עבודה מדעית.
למרבה המזל, לא דווח על נפגעים, שכן המתקפה התרחשה בלילה, כאשר רוב המדענים לא היו במקום. עם זאת, ההשלכות עצומות: כ־45 עד 52 מעבדות נהרסו או ניזוקו קשות, מה ששיתק עד 25% מהפעילות של המכון. עלות הנזק החומרי מוערכת ב־300 עד 700 מיליון דולר, או 1.5 עד 2 מיליארד שקלים.
השפעה אנושית, מדעית וסמלית
מעבר לנתונים, מדובר בטראומה קולקטיבית לקהילה המדעית. פרופ’ אלדד צחור תיאר את המראה כ”אזור מלחמה”: זכוכיות מנופצות בכל מקום, עשרות מטרים של כבלים וציוד שרוף, ו־17 שנות עבודה שנמחקו בן־לילה. חוקרים סיכנו את חייהם בניסיון להציל דגימות, בין היתר על ידי העברת תאים קפואים בטמפרטורה של °C80- למתקנים שלא נפגעו.
עם זאת, רוח אדירה של חוסן ניכרה: עמיתים מכל רחבי העולם התגייסו לעזור, וחלק מהמעבדות ממשיכות במחקר באמצעים מאולתרים. דוגמה בולטת: מדענים שלא היו בטווח הישיר של המתקפה גילו מולקולות שיכולות לעודד התחדשות עצבים, מה שפותח אפשרויות טיפוליות חשובות.
ברמה הסמלית, המתקפה ממחישה מגמה מדאיגה: הצבאיות של המדע. בפגיעה במוסד מחקר בעל מעמד עולמי, איראן שולחת מסר ברור — המדע הופך ליעד בסכסוכים גיאופוליטיים.
הערה וקריאה לסולידריות
מכון ויצמן אינו רק מבנה: הוא מגלם ידע, חדשנות ותקווה אנושית, ויוצר פריצות דרך רפואיות וטכנולוגיות שמועילות לכולם. בהרס התשתיות שלו, המתקפה מכוונת לא רק כלפי מדינה או עם, אלא כלפי ההתקדמות המדעית האוניברסלית.
חוסן ולידה מחדש
למרות ההלם, ניכרות נקודות אור:
-
הסולידריות הבינלאומית התבטאה במהירות בהבטחות לתמיכה חומרית ומוראלית.
-
צוותים הקימו מחדש פעילות במתקנים זמניים כדי להמשיך פרויקטים חיוניים, כמו מחקר בלוקמיה או התחדשות עצבים.
המתקפה על מכון ויצמן היא בגידה באנושיות המשותפת שלנו, ניסיון לשבור את גשרי הידע. אך היא גם עוררה אנרגיה יצירתית ומלכדת מרגשת. השיקום אינו רק שחזור מעבדות, אלא חיזוק האמון שלנו במדע, בשלום ובעתיד. זהו מאבק לשימור מרחב שבו גילוי אינו מותרות, אלא בסיס לשיפור החיים על פני כדור הארץ.
האתגר המשותף: כדי לשקם, המכון יצטרך משאבים רבים:
-
מימון ציבורי ופרטי (ממשלה, קרנות, פילנתרופים)
-
התגייסות בינלאומית של מוסדות אקדמיים שותפים, קרנות מדעיות ואזרחי העולם
תרומות למכון ויצמן
תרומות למכון ויצמן
© 2025 JBCH. כל הזכויות שמורות. אין להעתיק ללא רשות.
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire