J'ai lu le livre d'Helen Lewis, la journaliste bien connue
C'est une enquête aussi opportune que provocante sur le mythe du génie, explorant les inventions, inspirations de déformations surprenantes par lesquelles certaines vies sont élevées au rang de « grandeur »
Une interrogation sur le mythe du génie, examinant les inventions, inspirations et distorsions inattendues qui élèvent certaines vies à la grandeur… et pas d’autres.
Dans Le Mythe du Génie, Helen Lewis dévoile l’idée moderne du génie — un individu doté d’un talent surnaturel, le plus souvent blanc et masculin, dispensé des convenances sociales et parfois même de la loi. Intelligent, drôle et provocateur, Le Mythe du Génie bouscule nos idées reçues sur la créativité, la productivité et l’innovation et changera à jamais votre vision mentale de celui qu’on appelle «génie »
Silicon Valley est-elle maudite par ses génies ?
La Silicon Valley, c’est le cœur battant de l’innovation tech. On y trouve des créateurs de logiciels, des entrepreneurs visionnaires et des investisseurs prêts à parier sur la prochaine grande idée. Cette région a créé des fortunes incroyables, transformant des geeks en milliardaires. Mais à quel prix ? Avec des figures comme Elon Musk, on voit des egos démesurés prendre le dessus.
Alors, la Valley est-elle maudite par ce culte du "génie" ? Et surtout, est-ce que ça peut durer ? Je me suis donc penché sur The Genius Myth d’Helen Lewis pour y voir plus clair.
D’où vient l’idée de "génie" ?
Dans son livre, Helen Lewis explique que le mot "génie" n’a pas toujours désigné une personne. À l’Antiquité, un "génie" était un esprit, une sorte de force qui inspirait les humains. Ce n’est qu’à la Renaissance, vers 1550, avec l’écrivain Giorgio Vasari, que des artistes comme Michel-Ange ont commencé à être qualifiés de génies.
Au XVIIIe siècle, le terme évolue encore : un génie devient "un homme aux facultés supérieures", . Avec l’essor du capitalisme, l’idée de génie devient un super outil marketing. Les artistes, puis les innovateurs, ne vendent plus seulement leur travail, mais leur image de "personne à part".
Aujourd’hui, dans la Silicon Valley, ce sont les patrons de la tech – Musk, Zuckerberg, Bezos – qui portent ce label.
Pourquoi c’est toxique ?
Lewis trouve l’idée de génie dangereuse. Pourquoi ? Parce qu’elle place certains individus au-dessus des règles. Si vous êtes un "génie", on vous pardonne tout. Un exemple frappant : Roman Polanski, dont les crimes ont été excusés par certains parce qu’il a réalisé Chinatown.
Dans la Valley, on voit ça avec des comportements arrogants ou des décisions controversées, souvent balayés sous prétexte que la personne est "visionnaire". Ce mythe donne l’impression que le talent est une sorte de magie innée, alors qu’il repose sur du travail, de la chance et un bon réseau.
Résultat : ça décourage les autres ("je ne suis pas un génie, pourquoi essayer ?") et ça renforce les egos surdimensionnés.
Les fortunes de la Valley
La Silicon Valley a produit des richesses folles:
Pensez à Elon Musk, avec ses 380 milliards de dollars grâce à Tesla et SpaceX. Ou à Mark Zuckerberg, environ 245 milliards avec Meta. Larry Ellison d’Oracle pèse autour de 240 milliards, Jeff Bezos d’Amazon près de 230 milliards. Les cofondateurs de Google, Larry Page et Sergey Brin, cumulent respectivement 180 et 155 milliards, et Jensen Huang de Nvidia approche les 120 milliards avec l’essor de l’IA.
Ces chiffres donnent le vertige, mais ils reposent sur l’idée que ces gens sont "à part", des génies qu’on doit aduler. Ce storytelling attire les investisseurs et gonfle les fortunes, mais il cache une réalité : ces succès dépendent aussi d’équipes: Se connecter pour continuer
Est-ce que ça va durer ?
Helen Lewis compare le génie à l’argent : c’est une "illusion collective", qui n’existe que si on y croit tous.
Mais cette croyance s’effrite. Dans la Valley, on parle de plus en plus d’une "bulle tech" prête à éclater, avec des applis inutiles et des licenciements massifs. Les critiques pointent aussi les problèmes que ces "génies" ignorent : inégalités, exploitation, ou même leur incapacité à résoudre des crises locales, comme à San Francisco.
Lewis propose une autre vision : célébrer le "scenius", le génie collectif, comme dans les cercles d’artistes ou les vieux labos de recherche. Ce serait plus inclusif et moins destructeur.
En clair, la Silicon Valley n’est pas maudite par une malédiction surnaturelle, mais par un système qui idolâtre des egos et des fortunes au détriment du bien commun.
Si on arrête de croire au mythe du génie, cette "malédiction" pourrait s’estomper. À nous de valoriser le travail d’équipe et l’innovation partagée pour un avenir moins toxique. Nous avons tous utilisé leurs services , ils ont constitué un groupe exceptionnel : les GAFAM, et sans eux nous serions tous mal à l'aise, et nous nous sentirions orphelins.
Pour ma art ce sont des Empires, mais ma conviction c'est qu'aucun Empire est éternel, et comme les étoiles, ces mastodontes s'éteindront , pour faire place à d'autres.
C'est délicat de témoigner quand on vit à Paris, loin des scènes politiques,
les photos et films sont prises sur le web, là aussi pour une utilisation personnelle et strictement privée
© 2025 JBCH. Tous droits réservés. Reproduction interdite sans autorisation
English
I read Helen Lewis’s book, the well-known journalist.
It’s a timely and provocative investigation into the myth of genius, exploring the inventions, inspirations, and surprising distortions through which certain lives are elevated to “greatness.”
A questioning of the genius myth, examining the inventions, inspirations, and unexpected distortions that elevate some lives to greatness… and not others.
In The Genius Myth, Helen Lewis unveils the modern idea of genius—an individual endowed with supernatural talent, often white and male, exempt from social conventions and sometimes even the law. Intelligent, funny, and provocative, The Genius Myth challenges our preconceived notions about creativity, productivity, and innovation and will forever change your mental image of what we call a “genius.”
Is Silicon Valley cursed by its geniuses?
Silicon Valley is the beating heart of tech innovation. It’s home to software creators, visionary entrepreneurs, and investors ready to bet on the next big idea. This region has created incredible fortunes, turning geeks into billionaires. But at what cost? With figures like Elon Musk, we see oversized egos taking over.
So, is the Valley cursed by this cult of the “genius”? And above all, can it last? I delved into Helen Lewis’s The Genius Myth to gain some clarity.
Where does the idea of “genius” come from?
In her book, Helen Lewis explains that the word “genius” didn’t always refer to a person. In antiquity, a “genius” was a spirit, a kind of force that inspired humans. It wasn’t until the Renaissance, around 1550, with the writer Giorgio Vasari, that artists like Michelangelo began to be called geniuses.
By the 18th century, the term evolved further: a genius became “a man with superior faculties.” With the rise of capitalism, the idea of genius became a powerful marketing tool. Artists, and later innovators, no longer sold just their work but their image as “exceptional individuals.”
Today, in Silicon Valley, it’s the tech moguls—Musk, Zuckerberg, Bezos—who carry this label.
Why is it toxic?
Lewis finds the idea of genius dangerous. Why? Because it places certain individuals above the rules. If you’re a “genius,” everything is forgiven. A striking example: Roman Polanski, whose crimes were excused by some because he directed Chinatown.
In the Valley, we see this with arrogant behaviors or controversial decisions, often swept under the rug because the person is “visionary.” This myth gives the impression that talent is some kind of innate magic, when in reality, it relies on hard work, luck, and a good network.
The result: it discourages others (“I’m not a genius, why bother trying?”) and reinforces oversized egos.
The fortunes of the Valley
Silicon Valley has produced staggering wealth:
Think of Elon Musk, with his $380 billion from Tesla and SpaceX. Or Mark Zuckerberg, around $245 billion with Meta. Larry Ellison of Oracle is worth about $240 billion, Jeff Bezos of Amazon nearly $230 billion. Google’s co-founders, Larry Page and Sergey Brin, have $180 billion and $155 billion respectively, and Nvidia’s Jensen Huang is approaching $120 billion with the rise of AI.
These figures are dizzying, but they rely on the idea that these people are “exceptional,” geniuses to be revered. This storytelling attracts investors and inflates fortunes, but it hides a reality: these successes also depend on teams.
Will it last?
Helen Lewis compares genius to money: it’s a “collective illusion” that exists only if we all believe in it.
But this belief is crumbling. In the Valley, there’s growing talk of a “tech bubble” ready to burst, with useless apps and mass layoffs. Critics also point to the problems these “geniuses” ignore: inequalities, exploitation, or even their inability to solve local crises, like those in San Francisco. Lewis proposes another vision: celebrating the “scenius,” the collective genius, as seen in artistic circles or old research labs. It would be more inclusive and less destructive.
In short, Silicon Valley isn’t cursed by a supernatural force but by a system that idolizes egos and fortunes at the expense of the common good.
If we stop believing in the myth of genius, this “curse” could fade. It’s up to us to value teamwork and shared innovation for a less toxic future. We’ve all used their services; they’ve formed an exceptional group: the GAFAM. Without them, we’d all feel uneasy, even orphaned.
To me, these are Empires, but my conviction is that no Empire is eternal. Like stars, these giants will fade, making way for others.
© 2025 JBCH. All rights reserved. Reproduction prohibited without authorization.
Spanish
Leí el libro de Helen Lewis, la conocida periodista.
Es una investigación tan oportuna como provocadora sobre el mito del genio, explorando las invenciones, inspiraciones y distorsiones sorprendentes a través de las cuales ciertas vidas se elevan a la “grandeza.”
Una interrogación sobre el mito del genio, examinando las invenciones, inspiraciones y distorsiones inesperadas que elevan algunas vidas a la grandeza… y no a otras.
En El Mito del Genio, Helen Lewis desvela la idea moderna del genio: un individuo dotado de un talento sobrenatural, a menudo blanco y masculino, exento de las convenciones sociales y, a veces, incluso de la ley. Inteligente, divertido y provocador, El Mito del Genio desafía nuestras ideas preconcebidas sobre la creatividad, la productividad y la innovación, y cambiará para siempre tu imagen mental de lo que llamamos “genio.”
¿Está Silicon Valley maldita por sus genios?
Silicon Valley es el corazón palpitante de la innovación tecnológica. Allí se encuentran creadores de software, emprendedores visionarios e inversores dispuestos a apostar por la próxima gran idea. Esta región ha creado fortunas increíbles, convirtiendo a geeks en multimillonarios. Pero, ¿a qué costo? Con figuras como Elon Musk, vemos egos desmesurados tomar el control.
Entonces, ¿está la Valley maldita por este culto al “genio”? Y, sobre todo, ¿puede durar? Me sumergí en El Mito del Genio de Helen Lewis para aclararlo.
¿De dónde viene la idea de “genio”?
En su libro, Helen Lewis explica que la palabra “genio” no siempre se refería a una persona. En la antigüedad, un “genio” era un espíritu, una especie de fuerza que inspiraba a los humanos. No fue hasta el Renacimiento, alrededor de 1550, con el escritor Giorgio Vasari, que artistas como Miguel Ángel comenzaron a ser llamados genios.
En el siglo XVIII, el término evolucionó aún más: un genio pasó a ser “un hombre con facultades superiores.” Con el auge del capitalismo, la idea de genio se convirtió en una poderosa herramienta de marketing. Los artistas, y luego los innovadores, ya no vendían solo su trabajo, sino su imagen de “persona excepcional.”
Hoy, en Silicon Valley, son los magnates de la tecnología —Musk, Zuckerberg, Bezos— quienes llevan esta etiqueta.
¿Por qué es tóxico?
Lewis considera que la idea de genio es peligrosa. ¿Por qué? Porque coloca a ciertos individuos por encima de las reglas. Si eres un “genio,” todo se te perdona. Un ejemplo impactante: Roman Polanski, cuyos crímenes fueron excusados por algunos porque dirigió Chinatown.
En la Valley, vemos esto con comportamientos arrogantes o decisiones controvertidas, a menudo ignoradas porque la persona es “visionaria.” Este mito da la impresión de que el talento es una especie de magia innata, cuando en realidad depende del trabajo duro, la suerte y una buena red de contactos.
El resultado: desanima a los demás (“no soy un genio, ¿para qué intentarlo?”) y refuerza egos desproporcionados.
Las fortunas de la Valley
Silicon Valley ha producido riquezas asombrosas:
Piensa en Elon Musk, con sus 380 mil millones de dólares gracias a Tesla y SpaceX. O en Mark Zuckerberg, con alrededor de 245 mil millones con Meta. Larry Ellison de Oracle tiene unos 240 mil millones, Jeff Bezos de Amazon cerca de 230 mil millones. Los cofundadores de Google, Larry Page y Sergey Brin, acumulan 180 y 155 mil millones respectivamente, y Jensen Huang de Nvidia se acerca a los 120 mil millones con el auge de la IA.
Estas cifras marean, pero se basan en la idea de que estas personas son “excepcionales,” genios que debemos venerar. Esta narrativa atrae a inversores e infla fortunas, pero oculta una realidad: estos éxitos también dependen de equipos.
¿Durará?
Helen Lewis compara el genio con el dinero: es una “ilusión colectiva” que existe solo si todos creemos en ella.
Pero esta creencia se está desmoronando. En la Valley, se habla cada vez más de una “burbuja tecnológica” a punto de estallar, con aplicaciones inútiles y despidos masivos. Los críticos también señalan los problemas que estos “genios” ignoran: desigualdades, explotación o incluso su incapacidad para resolver crisis locales, como las de San Francisco. Lewis propone otra visión: celebrar el “scenius,” el genio colectivo, como en los círculos artísticos o los antiguos laboratorios de investigación. Sería más inclusivo y menos destructivo.
En resumen, Silicon Valley no está maldita por una fuerza sobrenatural, sino por un sistema que idolatra egos y fortunas a expensas del bien común.
Si dejamos de creer en el mito del genio, esta “maldición” podría desvanecerse. Depende de nosotros valorar el trabajo en equipo y la innovación compartida para un futuro menos tóxico. Todos hemos usado sus servicios; han formado un grupo excepcional: los GAFAM. Sin ellos, todos nos sentiríamos incómodos, incluso huérfanos.
Para mí, son Imperios, pero mi convicción es que ningún Imperio es eterno. Como las estrellas, estos gigantes se apagarán, dando paso a otros.
© 2025 JBCH. Todos los derechos reservados. Prohibida la reproducción sin autorización.
Hebrew Translation
קראתי את ספרה של הלן לואיס, העיתונאית הידועה.
זהו חקירה בזמן ומעוררת מחשבה על המיתוס של הגאונות, שבוחנת את ההמצאות, ההשראות והעיוותים המפתיעים שדרכם חיים מסוימים מועלים לדרגת "גדוּלה."
חקירה על המיתוס של הגאונות, שבוחנת את ההמצאות, ההשראות והעיוותים הבלתי צפויים שמרוממים חיים מסוימים לגדוּלה... ולא אחרים.
בספר מיתוס הגאונות, הלן לואיס חושפת את הרעיון המודרני של גאונות – אדם שמוכשר בכישרון על-טבעי, לעיתים קרובות לבן וגבר, שפטור ממוסכמות חברתיות ולעיתים אף מהחוק. חכם, מצחיק ומעורר מחשבה, מיתוס הגאונות מאתגר את התפיסות המוקדמות שלנו לגבי יצירתיות, פרודוקטיביות וחדשנות, וישנה לעד את הדימוי המנטלי שלך ממה שמכונה "גאון."
האם עמק הסיליקון מקולל על ידי הגאונים שלו?
עמק הסיליקון הוא הלב הפועם של החדשנות הטכנולוגית. שם נמצאים יוצרי תוכנה, יזמים חזוניים ומשקיעים שמוכנים להמר על הרעיון הגדול הבא. אזור זה יצר הון עצום, והפך חנונים למיליארדרים. אבל באיזה מחיר? עם דמויות כמו אילון מאסק, אנו רואים אגו מוגזם משתלט.
אז, האם העמק מקולל על ידי פולחן ה"גאון"? והכי חשוב, האם זה יכול להימשך? התעמקתי במיתוס הגאונות של הלן לואיס כדי לראות זאת בבהירות.
מאיפה מגיע הרעיון של "גאון"?
בספרה, הלן לואיס מסבירה שהמילה "גאון" לא תמיד התייחסה לאדם. בעת העתיקה, "גאון" היה רוח, מעין כוח שהעניק השראה לבני אדם. רק בתקופת הרנסאנס, בסביבות 1550, עם הסופר ג'ורג'יו וסארי, אמנים כמו מיכלאנג'לו החלו להיקרא גאונים.
במאה ה-18, המונח התפתח עוד יותר: גאון הפך ל"אדם בעל יכולות עליונות." עם עליית הקפיטליזם, הרעיון של גאונות הפך לכלי שיווקי רב עוצמה. אמנים, ולאחר מכן מחדשים, כבר לא מכרו רק את עבודתם, אלא את דמותם כ"אנשים יוצאי דופן."
כיום, בעמק הסיליקון, אלה הם טייקוני הטכנולוגיה – מאסק, צוקרברג, בזוס – שנושאים תווית זו.
למה זה רעיל?
לואיס סבורה שרעיון הגאונות מסוכן. למה? כי הוא ממקם אנשים מסוימים מעל החוקים. אם אתה "גאון," הכול נסלח לך. דוגמה בולטת: רומן פולנסקי, שפשעיו סולחו על ידי חלק מהאנשים משום שהוא ביים את צ'יינטאון.
בעמק, אנו רואים זאת בהתנהגויות יהירות או החלטות שנויות במחלוקת, שלעיתים מוסתרות תחת התירוץ שהאדם הוא "חזון." מיתוס זה נותן את הרושם שהכישרון הוא סוג של קסם מולד, כאשר במציאות הוא נשען על עבודה קשה, מזל ורשת קשרים טובה.
התוצאה: זה מרפה את ידי האחרים ("אני לא גאון, למה לנסות?") ומחזק אגו מוגזם.
ההון של העמק
עמק הסיליקון יצר עושר מדהים:
חשוב על אילון מאסק, עם 380 מיליארד דולר הודות לטסלה וספייס-אקס. או מארק צוקרברג, כ-245 מיליארד עם מטא. לארי אליסון מאורקל שווה כ-240 מיליארד, ג'ף בזוס מאמזון קרוב ל-230 מיליארד. מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין, צברו 180 ו-155 מיליארד בהתאמה, וג'נסן הואנג מנווידיה מתקרב ל-120 מיליארד עם עליית הבינה המלאכותית.
המספרים האלה מסחררים, אבל הם נשענים על הרעיון שאנשים אלה הם "יוצאי דופן," גאונים שיש לסגוד להם. הסיפור הזה מושך משקיעים ומנפח הון, אבל הוא מסתיר מציאות: ההצלחות האלה תלויות גם בצוותים.
האם זה יימשך?
הלן לואיס משווה גאונות לכסף: זו "אשליה קולקטיבית" שקיימת רק אם כולנו מאמינים בה.
אבל האמונה הזו מתפוררת. בעמק, מדברים יותר ויותר על "בועת טכנולוגיה" שמוכנה להתפוצץ, עם אפליקציות חסרות תועלת ופיטורים המוניים. המבקרים מצביעים גם על הבעיות שה"גאונים" האלה מתעלמים מהם: אי-שוויון, ניצול, ואפילו חוסר היכולת שלהם לפתור משברים מקומיים, כמו אלה בסן פרנסיסקו. לואיס מציעה חזון אחר: לחגוג את ה"סצניוס," הגאונות הקולקטיבית, כמו בחוגים אמנותיים או מעבדות מחקר ישנות. זה יהיה יותר כוללני ופחות הרסני.
בקיצור, עמק הסיליקון אינו מקולל על ידי כוח על-טבעי, אלא על ידי מערכת שמעריצה אגו והון על חשבון טובת הכלל.
אם נפסיק להאמין במיתוס הגאונות, ה"קללה" הזו עשויה להתפוגג. תלוי בנו לעודד עבודת צוות וחדשנות משותפת לעתיד פחות רעיל. כולנו השתמשנו בשירותיהם; הם יצרו קבוצה יוצאת דופן: ה-GAFAM. בלעדיהם, כולנו היינו מרגישים לא נוח, אפילו יתומים.
לדעתי, אלה הם אימפריות, אבל השקפתי היא שאף אימפריה אינה נצחית. כמו כוכבים, הענקים האלה ידעכו, ויפנו מקום לאחרים.
© 2025 JBCH. כל הזכויות שמורות. אין לשכפל ללא אישור.
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire