e me suis toujours demandé pourquoi VladimirJ Poutine garde toujours attitude bienveillante envers Israël et les Juifs, c’est une relation singulière, alors que son entourage proche est anti sioniste, voire antisémite.
JBien évidemment, je ne suis qu'un témoin, et ces lignes sont personnelles, car c'est délicat de témoigner quand on vit à Paris, loin des scènes politiques,
les photos et films sont prises sur le web, là aussi pour une utilisation personnelle et strictement privée
Anglais (English)
Benevolent towards Israel and the Jews, it is a singular relationship, especially when the close entourage is anti-Zionist, if not antisemitic.
Of course, I am merely a witness, and these lines are personal, as it is delicate to testify when living in Paris, far from political scenes. The photos and videos are taken from the web for private use as well.
Since coming to power in 1999, Vladimir Putin has cultivated a pragmatic, often cordially tinged relationship with Israel and the Jewish world. This may seem paradoxical: Moscow was, until the last revolution in 2005, an ally of Syria and maintains close relations with Iran, two declared enemies of Israel.
Yet, several facts demonstrate an unusual tolerance toward Israeli interests: Moscow has granted Israel military freedom of action in Syria since Russia’s intervention in 2015. Russian aviation controlled Syrian airspace thanks to its S-400 systems, which Israel eliminated this year.
Even at the height of international tensions, Moscow has never suspended direct flights between Israel and Russia, facilitating tourism, economic exchanges, and family travel.
There are no obstacles to aliyah; there are still 200,000 Jews, and several thousand of them leave for Israel every year. Putin has never imposed major barriers to the departure of Russian or Ukrainian Jews to Israel.
The Jewish Agency has been able to operate on Russian soil, and hundreds of thousands of Russian Jews have settled in Israel since the 2000s. There are 1.5 million Jews of Russian and Ukrainian origin in Israel, and one can find advertisements or signs written in Cyrillic characters everywhere. There are TV channels for Russian speakers and a party with a pro-Russian orientation, Yisrael Beiteinu (Israel Our Home), led by Avigdor Lieberman.
Israel Beytenou
This party historically represents the interests of the Russian-speaking community from the former USSR. According to various analyses, this party is perceived as having a pro-Russian inclination, particularly due to certain positions favorable to Vladimir Putin. Lieberman himself was one of the first foreign politicians to describe Russian legislative elections (after 2011) as “absolutely free, fair, and democratic,” reinforcing the image of ideological alignment with Moscow.
Avigdor Lieberman
Putin has himself mentioned several personal memories related to the Jewish community that shed light on his approach:
- The Jewish neighbor anecdote: He recounts that as a child in Leningrad (St. Petersburg), his parents were often absent, and an elderly Jewish neighbor helped him with his homework and fed him.
This memory seems to have left a lasting impression. - Jewish teachers: Putin has spoken emotionally about his German teacher, Mina Yuditskaya Berliner, a Jew who helped him develop intellectually. In 2005, he personally invited her to Moscow and gifted her an apartment.
St. Petersburg Synagogue
The visit to Jerusalem in 2012: Putin, accompanied by Benjamin Netanyahu, visited the Western Wall near the Temple Mount and observed Jewish religious customs (wearing a kippah, a moment of reflection).
This symbolic behavior was interpreted as a sign of cultural and political respect. Post-Soviet Russia still has an influential elite from the Jewish community, particularly in business, media, and, to a lesser extent, the upper military hierarchy.
Among the personalities close to or respected by Putin:
- Roman Abramovich, oligarch and philanthropist, former owner of Chelsea FC, has funded numerous Jewish and Israeli causes. He has often served as an unofficial mediator in Russo-Israeli relations.
- Yuri Kanner, President of the Russian Jewish Congress, regularly received at the Kremlin, has supported the restoration of synagogues and the fight against antisemitism in Russia.
- Lev Leviev, a businessman born in Uzbekistan, close to the Chabad-Lubavitch movement, has been an important economic interlocutor between Moscow and Tel Aviv, particularly in diamonds and real estate. An industrialist and president of the European Jewish Congress until 2022, he was a Kremlin partner on Holocaust memorial projects.
- Alexander Bortnikov (FSB) and Sergei Shoigu (Defense Minister) are not Jewish but maintain trusted relations with Israeli officers, facilitating military coordination.
- Moshe Kantor, a scientist and philanthropist, has been received by Putin during international ceremonies on Holocaust remembrance.
Beyond personal affection, Putin sees the relationship with Israel as a diplomatic lever in the Middle East: Israel is respected by Washington, Beijing, and New Delhi; maintaining good relations with Tel Aviv allows Moscow to remain a key player.
Discreet security cooperation: Intelligence sharing on Islamist terrorism, particularly regarding Chechen fighters who went to Syria.
An economic and technological bridge: Israel is a leader in cybersecurity, high technology, and advanced agriculture. Several Israeli companies operate in Russia or with Russian partners.
A strong community link: The presence of approximately 1.5 million Israelis of former Soviet origin creates a human and cultural channel that strengthens ties between the two countries.
Putin also uses this cordiality as an image tool: He regularly participates in Holocaust commemorations, often emphasizing the Red Army’s role in liberating the camps.
He highlights his official opposition to antisemitism, which he describes as a “destructive poison.”
Putin’s attitude toward Israel and the Jews is not simply the result of geopolitical strategy; it combines significant personal experiences, a socio-political reality inherited from the USSR, and precise diplomatic calculations.
While Moscow remains close to Iran and Syria, Putin’s Russia has managed to preserve a privileged channel with Israel through implicit military cooperation, ongoing dialogue, and the absence of restrictive measures against Russian Jews.
This dual approach, blending personal affection and strategic realism, makes the Russo-Israeli relationship a rare case in a polarized international environment.
I believe this state of affairs is only temporary, and upon Vladimir Putin’s departure, it will collapse like a house of cards. Time will tell…
© 2025 JBCH. All rights reserved. Reproduction prohibited without authorization.
Akadem
Espagnol (Español)
Benevolente hacia Israel y los judíos, es una relación singular, especialmente cuando el entorno cercano es antisionista, si no antisemita.
Por supuesto, solo soy un testigo, y estas líneas son personales, ya que es delicado testificar cuando se vive en París, lejos de las escenas políticas. Las fotos y videos se toman de la web para un uso también privado.
Desde su llegada al poder en 1999, Vladimir Putin ha cultivado una relación pragmática, a menudo teñida de cordialidad, con Israel y el mundo judío. Esto puede parecer paradójico: Moscú fue, hasta la última revolución en 2005, aliado de Siria y mantiene relaciones cercanas con Irán, dos enemigos declarados de Israel.
Sin embargo, varios hechos demuestran una tolerancia inusual hacia los intereses israelíes: Moscú ha otorgado a Israel libertad de acción militar en Siria desde la intervención rusa en 2015. La aviación rusa controlaba el espacio aéreo sirio gracias a sus sistemas S-400, que Israel eliminó este año.
Incluso en el punto álgido de las tensiones internacionales, Moscú nunca ha suspendido los vuelos directos entre Israel y Rusia, facilitando el turismo, los intercambios económicos y los viajes familiares.
No hay obstáculos para la aliyá; aún quedan 200,000 judíos, y varios miles de ellos parten hacia Israel cada año. Putin nunca ha impuesto barreras importantes para la salida de judíos rusos o ucranianos hacia Israel.
La Agencia Judía ha podido operar en suelo ruso, y cientos de miles de judíos rusos se han establecido en Israel desde la década de 2000. Hay 1.5 millones de judíos de origen ruso y ucraniano en Israel, y se pueden encontrar anuncios o carteles escritos en caracteres cirílicos por todas partes. Hay canales de televisión para rusoparlantes y un partido con una orientación prorrusa, Yisrael Beiteinu (Israel Nuestro Hogar), dirigido por Avigdor Lieberman.
Israel Beytenou
Este partido representa históricamente los intereses de la comunidad rusoparlante proveniente de la antigua URSS. Según diversos análisis, este partido es percibido como teniendo una inclinación prorrusa, particularmente por ciertas posiciones favorables hacia Vladimir Putin. El propio Lieberman fue uno de los primeros políticos extranjeros en describir las elecciones legislativas rusas (después de 2011) como “absolutamente libres, justas y democráticas”, reforzando la imagen de una alineación ideológica con Moscú.
Avigdor Lieberman
El propio Putin ha mencionado varios recuerdos personales relacionados con la comunidad judía que arrojan luz sobre su enfoque:
- La anécdota de la vecina judía: Relata que, de niño en Leningrado (San Petersburgo), sus padres a menudo estaban ausentes, y una vecina judía mayor lo ayudaba con sus tareas y lo alimentaba.
Este recuerdo parece haber dejado una impresión duradera. - Profesores judíos: Putin ha hablado con emoción sobre su profesora de alemán, Mina Yuditskaya Berliner, una judía que lo ayudó a desarrollarse intelectualmente. En 2005, la invitó personalmente a Moscú y le regaló un apartamento.
Sinagoga de San Petersburgo
La visita a Jerusalén en 2012: Putin, acompañado por Benjamin Netanyahu, visitó el Muro Occidental cerca del Monte del Templo y respetó las costumbres religiosas judías (usando una kipá, un momento de recogimiento).
Este comportamiento simbólico fue interpretado como una señal de respeto cultural y político. La Rusia postsoviética aún cuenta con una élite influyente de la comunidad judía, particularmente en los negocios, los medios y, en menor medida, en la alta jerarquía militar.
Entre las personalidades cercanas o respetadas por Putin:
- Roman Abramovich, oligarca y filántropo, expropietario del Chelsea FC, ha financiado numerosas causas judías e israelíes. A menudo ha servido como mediador no oficial en las relaciones ruso-israelíes.
- Yuri Kanner, presidente del Congreso Judío Ruso, recibido regularmente en el Kremlin, ha apoyado la restauración de sinagogas y la lucha contra el antisemitismo en Rusia.
- Lev Leviev, empresario nacido en Uzbekistán, cercano al movimiento jasídico de Jabad-Lubavitch, ha sido un interlocutor económico importante entre Moscú y Tel Aviv, particularmente en diamantes y bienes raíces. Industrial y presidente del Congreso Judío Europeo hasta 2022, fue un socio del Kremlin en proyectos conmemorativos del Holocausto.
- Alexander Bortnikov (FSB) y Sergei Shoigu (ministro de Defensa) no son judíos, pero mantienen relaciones de confianza con oficiales israelíes, facilitando la coordinación militar.
- Moshe Kantor, científico y filántropo, ha sido recibido por Putin durante ceremonias internacionales sobre la memoria del Holocausto.
Más allá del afecto personal, Putin ve en la relación con Israel una palanca diplomática en el Medio Oriente: Israel es respetado por Washington, Pekín y Nueva Delhi; mantener buenas relaciones con Tel Aviv permite a Moscú seguir siendo un actor clave.
Cooperación de seguridad discreta: Intercambio de inteligencia sobre el terrorismo islamista, particularmente sobre combatientes chechenos que fueron a Siria.
Un puente económico y tecnológico: Israel es líder en ciberseguridad, alta tecnología y agricultura avanzada. Varias empresas israelíes operan en Rusia o con socios rusos.
Un vínculo comunitario fuerte: La presencia de aproximadamente 1.5 millones de israelíes de origen exsoviético crea un canal humano y cultural que fortalece los lazos entre los dos países.
Putin también utiliza esta cordialidad como una herramienta de imagen: Participa regularmente en conmemoraciones del Holocausto, a menudo destacando el papel del Ejército Rojo en la liberación de los campos.
Destaca su oposición oficial al antisemitismo, que describe como un “veneno destructor”.
La actitud de Putin hacia Israel y los judíos no es simplemente el resultado de una estrategia geopolítica; combina experiencias personales significativas, una realidad sociopolítica heredada de la URSS y cálculos diplomáticos precisos.
Aunque Moscú sigue cerca de Irán y Siria, la Rusia de Putin ha sabido preservar un canal privilegiado con Israel a través de una cooperación militar implícita, un diálogo permanente y la ausencia de medidas restrictivas contra los judíos rusos.
Este doble juego, que combina afecto personal y realismo estratégico, hace que la relación ruso-israelí sea un caso raro en un entorno internacional polarizado.
Creo que este estado de cosas es solo temporal, y tras la salida de Vladimir Putin, colapsará como un castillo de naipes. El tiempo lo dirá…
© 2025 JBCH. Todos los derechos reservados. Prohibida la reproducción sin autorización.
Akadem
Hébreu (עברית)
ידידותי כלפי ישראל והיהודים, זו מערכת יחסים ייחודית, במיוחד כאשר הסביבה הקרובה היא אנטי-ציונית, אם לא אנטישמית.
כמובן, אני רק עד, והשורות הללו הן אישיות, שכן עדות היא עניין עדין כשחיים בפריז, רחוק מזירות פוליטיות. התמונות והסרטונים נלקחו מהרשת לשימוש פרטי בלבד.
מאז עלייתו לשלטון ב-1999, ולדימיר פוטין טיפח מערכת יחסים פרגמטית, לעיתים מלווה בחום, עם ישראל והעולם היהודי. זה עשוי להיראות פרדוקסלי: מוסקבה הייתה, עד המהפכה האחרונה ב-2005, בת ברית של סוריה ומקיימת יחסים קרובים עם איראן, שתיהן אויבות מוצהרות של ישראל.
אך מספר עובדות מראות סובלנות יוצאת דופן כלפי האינטרסים הישראליים: מוסקבה העניקה לישראל חופש פעולה צבאי בסוריה מאז התערבותה של רוסיה ב-2015. חיל האוויר הרוסי שלט במרחב האווירי הסורי הודות למערכות S-400 שלו, שישראל חיסלה השנה.
גם בשיא המתיחויות הבינלאומיות, מוסקבה מעולם לא השעתה טיסות ישירות בין ישראל לרוסיה, דבר שהקל על תיירות, חילופי כלכלה ונסיעות משפחתיות.
אין מכשולים לעלייה; עדיין ישנם 200,000 יהודים, וכמה אלפים מהם עוזבים מדי שנה לישראל. פוטין מעולם לא הציב מחסומים משמעותיים ליציאת יהודים רוסים או אוקראינים לישראל.
הסוכנות היהודית יכלה לפעול על אדמת רוסיה, ומאות אלפי יהודים רוסים התיישבו בישראל מאז שנות ה-2000. בישראל ישנם 1.5 מיליון יהודים ממוצא רוסי ואוקראיני, וניתן למצוא בכל מקום שלטים או מודעות כתובים באותיות קיריליות. ישנם ערוצי טלוויזיה לדוברי רוסית ומפלגה בעלת נטייה פרו-רוסית, ישראל ביתנו, בראשות אביגדור ליברמן.
ישראל ביתנו
מפלגה זו מייצגת היסטורית את האינטרסים של הקהילה דוברת הרוסית, יוצאי ברית המועצות לשעבר. לפי ניתוחים שונים, מפלגה זו נתפסת כבעלת נטייה פרו-רוסית, במיוחד בשל עמדות מסוימות התומכות בוולדימיר פוטין. ליברמן עצמו היה אחד הפוליטיקאים הזרים הראשונים שתיארו את הבחירות לפרלמנט הרוסי (לאחר 2011) כ"חופשיות, הוגנות ודמוקרטיות לחלוטין", דבר שחיזק את התדמית של התיישרות אידיאולוגית עם מוסקבה.
אביגדור ליברמן
פוטין עצמו הזכיר מספר זיכרונות אישיים הקשורים לקהילה היהודית ששופכים אור על גישתו:
- אנקדוטת השכנה היהודייה: הוא מספר שכילד בלנינגרד (סנט פטרסבורג), הוריו היו לעיתים נעדרים, ושכנה יהודייה מבוגרת סייעה לו בשיעורי הבית והאכילה אותו.
זיכרון זה נראה כמי שהותיר רושם מתמשך. - מורים יהודים: פוטין דיבר בהתרגשות על מורתו לגרמנית, מינה יודיצקיה ברלינר, יהודייה שסייעה לו להתפתח מבחינה אינטלקטואלית. ב-2005 הוא הזמין אותה באופן אישי למוסקבה והעניק לה דירה במתנה.
בית הכנסת בסנט פטרסבורג
הביקור בירושלים ב-2012: פוטין, בליווי בנימין נתניהו, ביקר בכותל המערבי ליד הר הבית וכיבד את המנהגים הדתיים היהודיים (חבישת כיפה, רגע של התבוננות).
התנהגות סמלית זו פורשה כסימן לכבוד תרבותי ופוליטי. רוסיה שלאחר התקופה הסובייטית עדיין כוללת עילית משפיעה מהקהילה היהודית, במיוחד בעסקים, בתקשורת ובמידה פחותה בהיררכיה הצבאית העליונה.
בין האישים הקרובים או המוערכים על ידי פוטין:
- רומן אברמוביץ', אוליגרך ופילנתרופ, לשעבר בעלי מועדון הכדורגל צ'לסי, מימן מטרות יהודיות וישראליות רבות. לעיתים שימש כמתווך לא רשמי ביחסים רוסיים-ישראליים.
- יורי קנר, נשיא הקונגרס היהודי הרוסי, שהתקבל בקרמלין באופן קבוע, תמך בשיקום בתי כנסת ובהתמודדות עם אנטישמיות ברוסיה.
- לב לבייב, איש עסקים שנולד באוזבקיסטן, קרוב לתנועת חב"ד-לובביץ', היה מתווך כלכלי חשוב בין מוסקבה לתל אביב, במיוחד בתחום היהלומים והנדל"ן. תעשיין ונשיא הקונגרס היהודי האירופי עד 2022, היה שותף של הקרמלין בפרויקטים זיכרון לשואה.
- אלכסנדר בורטניקוב (FSB) וסרגיי שויגו (שר ההגנה) אינם יהודים, אך מקיימים יחסי אמון עם קצינים ישראלים, מה שמקל על תיאום צבאי.
- משה קנטור, מדען ופילנתרופ, התקבל על ידי פוטין בטקסים בינלאומיים לזכר השואה.
מעבר לחיבה אישית, פוטין רואה ביחסים עם ישראל מנוף דיפלומטי במזרח התיכון: ישראל זוכה לכבוד מוושינגטון, בייג'ינג וניו דלהי; שמירה על יחסים טובים עם תל אביב מאפשרת למוסקבה להישאר שחקן מפתח.
שיתוף פעולה ביטחוני דיסקרטי: חילופי מודיעין על טרור אסלאמיסטי, במיוחד בנוגע ללוחמים צ'צ'נים שנסעו לסוריה.
גשר כלכלי וטכנולוגי: ישראל היא מובילה בתחום הסייבר, טכנולוגיה מתקדמת וחקלאות מתקדמת. מספר חברות ישראליות פועלות ברוסיה או עם שותפים רוסים.
קשר קהילתי חזק: נוכחותם של כ-1.5 מיליון ישראלים ממוצא סובייטי לשעבר יוצרת ערוץ אנושי ותרבותי המחזק את הקרבה בין שתי המדינות.
פוטין משתמש גם בחביבות זו ככלי תדמיתי: הוא משתתף באופן קבוע בטקסי הנצחה לשואה, לעיתים תוך הדגשת תפקיד הצבא האדום בשחרור המחנות.
הוא מדגיש את התנגדותו הרשמית לאנטישמיות, אותה הוא מתאר כ"רעל הרסני".
הגישה של פוטין כלפי ישראל והיהודים אינה תוצאה של אסטרטגיה גיאופוליטית בלבד; היא משלבת חוויות אישיות משמעותיות, מציאות סוציו-פוליטית שהורשה מברית המועצות וחישובים דיפלומטיים מדויקים.
למרות שמוסקבה נותרת קרובה לאיראן ולסוריה, רוסיה של פוטין הצליחה לשמר ערוץ מועדף עם ישראל באמצעות שיתוף פעולה צבאי מרומז, דיאלוג מתמשך והיעדר צעדים מגבילים נגד יהודים רוסים.
משחק כפול זה, המשלב חיבה אישית וריאליזם אסטרטגי, הופך את היחסים הרוסיים-ישראליים למקרה נדיר בסביבה בינלאומית מקוטבת.
אני מאמין שמצב זה הוא זמני בלבד, ועם עזיבתו של ולדימיר פוטין, הוא יקרוס כמו מגדל קלפים. הזמן יגיד…
© 2025 JBCH. כל הזכויות שמורות. אסור לשכפל ללא אישור.
אקדם
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire