Sous un ciel gris d’Amsterdam, les échos du passé résonnent toujours dans les ruelles pavées. Anne Frank, fillette au regard amer, a laissé un témoignage immortel dans ses cahiers : le sourire figé d’une jeunesse volée, tandis que son logis, transformé en musée, fait chaque jour pleurer d’émotion des milliers de visiteurs.
Ce lieu, empreint d’une mémoire douloureuse, rappelle ce que peut infliger l’obscurantisme lorsqu’il imprègne un État. Et aujourd'hui cet état se déchire, à cause de la présence et des manifestations continuelles des Islamistes, dans cette ville ou les pavés rappelle la déportation des juifs ... Chassez le naturel, il revient au galop ...
Une mémoire indélébile et une diplomatie en épreuve
Dans cette même ville, se jouait récemment une autre scène : celle du ministre néerlandais des Affaires étrangères, Caspar Veldkamp, contraint de démissionner pour suivre E Macron ou par conviction.
Ancien ambassadeur à Tel-Aviv, il avait osé proposer des sanctions ciblées contre Israël, allant jusqu’à demander à l’UE de réexaminer l’accord d’association avec Israël
Confronté à un cabinet pro Israël dans sa lutte contre le terrorisme, et à Geert Wilders, pendant des débats sur la guerre à Gaza, Veldkamp s’est retiré, fidèle à sa position.
Caspar Veldkamp,
La démission de Veldkamp n’est pas un simple geste politique, c’est un miroir que tend un pays ébranlé par sa propre histoire. Les Pays-Bas, terre marquée par la déportation de près de 200 000 Juifs pendant la Shoah, n’avaient jamais vraiment tourné la page.
Alors que la mémoire d’Anne Frank s’étend tel un ombre noble sur le monde, la responsabilité morale semble vouloir renaître dans les choix diplomatiques. Veldkamp a précipité l’effondrement de l’exécutif, dû à son radicalisme et à l'opposition de ses collègues, et probablement à la pression de la france et de Macron.
© 2025 JBCH. Tous droits réservés. Reproduction du texte interdite sans autorisation
Cet article est personnel, je ne prétends pas être ni un scientifique, ni un historien, ni un professionnel du journalisme...
C'est délicat de témoigner quand on est un profane, mais dans ce blog j'exprime en général un coup de coeur
d'après l'actualité , et le lecture de ma revue de presse internationale
les photos et films sont prises sur le web, là aussi pour une utilisation personnelle et
English
Under Amsterdam’s gray sky, echoes of the past still resonate in the cobblestone alleys. Anne Frank, a young girl with a bitter gaze, left an immortal testimony in her notebooks: the frozen smile of a stolen youth, while her home, transformed into a museum, moves thousands of visitors to tears every day.
This place, imbued with painful memory, serves as a reminder of what obscurantism can inflict when it permeates a state. And today, this state is tearing itself apart, due to the presence and continuous demonstrations of Islamists, in this city where the cobblestones recall the deportation of Jews... Drive out the natural, and it comes galloping back.
An indelible memory and a diplomacy under strain
Anne Frank
The Anne Frank House
In this same city, another scene recently unfolded: that of the Dutch Foreign Minister, Caspar Veldkamp, forced to resign to follow E. Macron or out of conviction.
A former ambassador to Tel Aviv, he had dared to propose targeted sanctions against Israel, even going so far as to ask the EU to reconsider its association agreement with Israel.
Faced with a pro-Israel cabinet in its fight against terrorism, and with Geert Wilders during debates on the Gaza war, Veldkamp stepped down, remaining true to his stance.
Caspar Veldkamp
Veldkamp’s resignation is not a mere political gesture; it is a mirror held up by a country shaken by its own history. The Netherlands, a land marked by the deportation of nearly 200,000 Jews during the Holocaust, has never truly turned the page.
As Anne Frank’s memory casts a noble shadow over the world, moral responsibility seems to seek rebirth in diplomatic choices. Veldkamp precipitated the collapse of the executive due to his radicalism, the opposition of his colleagues, and likely the pressure from France and Macron.
The sidewalks of Amsterdam
© 2025 JBCH. All rights reserved. Reproduction of the text prohibited without authorization.
This article is personal; I do not claim to be a scientist, historian, or professional journalist.
It is delicate to bear witness as a layperson, but in this blog, I generally express a heartfelt reaction based on current events and my reading of the international press.
The photos and videos are sourced from the web, also for personal use.
Spanish
Bajo el cielo gris de Ámsterdam, los ecos del pasado aún resuenan en los callejones empedrados. Ana Frank, una niña de mirada amarga, dejó un testimonio inmortal en sus cuadernos: la sonrisa congelada de una juventud robada, mientras que su hogar, transformado en museo, conmueve hasta las lágrimas a miles de visitantes cada día.
Este lugar, impregnado de una memoria dolorosa, recuerda lo que el oscurantismo puede infligir cuando permea un Estado. Y hoy, este estado se desgarra, debido a la presencia y las manifestaciones continuas de islamistas, en esta ciudad donde los adoquines evocan la deportación de los judíos... Expulsa lo natural, y vuelve al galope.
Una memoria imborrable y una diplomacia a prueba
Ana Frank
La Casa de Ana Frank
En esta misma ciudad, recientemente se desarrolló otra escena: la del ministro neerlandés de Asuntos Exteriores, Caspar Veldkamp, obligado a dimitir para seguir a E. Macron o por convicción.
Antiguo embajador en Tel Aviv, se había atrevido a proponer sanciones específicas contra Israel, incluso llegando a pedir a la UE que revisara el acuerdo de asociación con Israel.
Enfrentado a un gabinete pro-Israel en su lucha contra el terrorismo, y a Geert Wilders durante los debates sobre la guerra en Gaza, Veldkamp se retiró, fiel a su postura.
Caspar Veldkamp
La dimisión de Veldkamp no es un simple gesto político; es un espejo que tiende un país sacudido por su propia historia. Los Países Bajos, una tierra marcada por la deportación de casi 200,000 judíos durante el Holocausto, nunca han pasado realmente la página.
Mientras la memoria de Ana Frank proyecta una sombra noble sobre el mundo, la responsabilidad moral parece querer renacer en las elecciones diplomáticas. Veldkamp precipitó el colapso del ejecutivo debido a su radicalismo, la oposición de sus colegas y, probablemente, la presión de Francia y Macron.
Las aceras de Ámsterdam
© 2025 JBCH. Todos los derechos reservados. Reproducción del texto prohibida sin autorización.
Este artículo es personal; no pretendo ser científico, historiador ni periodista profesional.
Es delicado dar testimonio como profano, pero en este blog, generalmente expreso una reacción sincera basada en la actualidad y mi lectura de la prensa internacional.
Las fotos y videos provienen de la web, también para uso personal.
Hebrew Translation
תחת שמיים אפורים של אמסטרדם, הדי העבר עדיין מהדהדים בסמטאות המרוצפות. אנה פרנק, ילדה עם מבט מריר, השאירה עדות בלתי נשכחת במחברותיה: חיוך קפוא של נעורים שנגזלו, בעוד ביתה, שהפך למוזיאון, גורם מדי יום לדמעות של רגש בקרב אלפי מבקרים.
המקום הזה, רווי זיכרון כואב, מזכיר מה יכול לגרום הערפול כאשר הוא מחלחל למדינה. והיום, המדינה הזו נקרעת לגזרים, בגלל נוכחותם והפגנותיהם המתמשכות של איסלאמיסטים, בעיר הזו שבה אבני הריצוף מזכירות את גירוש היהודים... גרש את הטבעי, והוא חוזר בדהרה.
זיכרון בלתי נמחה ודיפלומטיה במבחן
אנה פרנק
בית אנה פרנק
באותה עיר, התרחשה לאחרונה סצנה נוספת: זו של שר החוץ ההולנדי, קספר ולדקמפ, שנאלץ להתפטר כדי לעקוב אחרי עמנואל מקרון או מתוך אמונה.
שגריר לשעבר בתל אביב, הוא העז להציע סנקציות ממוקדות נגד ישראל, ואף ביקש מהאיחוד האירופי לבחון מחדש את הסכם ההתאגדות עם ישראל.
מול קבינט פרו-ישראלי במאבקו נגד טרור, ומול חירט וילדרס במהלך דיונים על המלחמה בעזה, ולדקמפ פרש, נאמן לעמדתו.
קספר ולדקמפ
התפטרותו של ולדקמפ אינה מחווה פוליטית בלבד; היא מראה שמציגה מדינה שזועזעה על ידי ההיסטוריה שלה. הולנד, ארץ שסומנה על ידי גירושם של כמעט 200,000 יהודים במהלך השואה, מעולם לא באמת הפכה דף.
בעוד זכרונה של אנה פרנק משתרע כצל אצילי על העולם, נראה כי האחריות המוסרית מבקשת להיוולד מחדש בבחירות דיפלומטיות. ולדקמפ זירז את קריסת הממשל בשל הרדיקליות שלו, התנגדות עמיתיו, וכנראה הלחץ מצרפת ומקרון.
המדרכות של אמסטרדם
© 2025 JBCH. כל הזכויות שמורות. אסור לשכפל את הטקסט ללא אישור.
מאמר זה הוא אישי; אינני מתיימר להיות מדען, היסטוריון או עיתונאי מקצועי.
זה עדין להעיד כחובבן, אך בבלוג זה אני מבטא בדרך כלל תגובה מלבית המבוססת על האקטואליה וקריאתי בעיתונות הבינלאומית.
התמונות והסרטונים נלקחו מהרשת, גם כן לשימוש אישי.
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire