Il y a des pays, eh oui il en existe, qui soutiennent Israël, j'ai examiné la carte de l'Amérique du Sud ... mis à part les pro-iran ou les ex tiers-mondistes, comme le Vénézuela, le Brésil, la Bolivie, le Chili, et plus récemment la Colombie, Il y a le Guatemala, le Costa Rica, Panama, Le Salvador, L'Argentine, l'Uruguay et le Paraguay et l'Equateur dont le Président a décidé le mois dernier d'établir son ambassade à Jérusalem.
es accords d’Isaac :
une initiative diplomatique et culturelle entre Israël et l’Amérique latine
Les « accords d’Isaac » constituent une initiative récente visant à renforcer la coopération diplomatique, économique et culturelle entre Israël et plusieurs pays d’Amérique latine. Leur nom, qui évoque à la fois la tradition biblique et l’idée d’héritage spirituel, est associé à une démarche de rapprochement stratégique, portée par le président argentin Javier Milei et soutenue par la Genesis Prize Foundation.
Cette initiative se distingue du contexte actuel en Amérique latine, où plusieurs gouvernements — notamment la Colombie, la Bolivie et le Chili — ont réduit ou dégradé leurs relations diplomatiques avec Israël en réaction à la guerre en cours à Gaza.
Dans ce paysage diplomatique parfois hostile, Milei apparaît comme un ami, un allié singulier d’Israël sur le continent. Son positionnement pro-israélien, ferme et assumé, en fait un intermédiaire rare, capable de bâtir des ponts politiques et culturels dans une région où le soutien officiel à l’État hébreu demeure limité.
Un projet impulsé par le prix Genesis et l’AFOIA
L’inspiration des accords d’Isaac provient de la remise à Javier Milei du prix Genesis, une distinction internationale créée en 2012 par cinq hommes d’affaires juifs russes. Ce prix vise à honorer des personnalités ayant œuvré pour la cause juive et pour Israël. Milei a été récompensé pour son soutien sans ambiguïté au peuple juif et à son État, particulièrement dans une période critique.
À la suite de cette reconnaissance, a été fondée l’AFOIA. Selon Stan Polovets, cofondateur et président de la Genesis Prize Foundation, l’AFOIA constitue un instrument pour promouvoir la vision de Milei : encourager d’autres dirigeants latino-américains à se tenir aux côtés d’Israël, combattre l’antisémitisme et rejeter les idéologies terroristes contraires aux valeurs communes de liberté et de sécurité.
Un déploiement progressif en Amérique latine
Le lancement opérationnel des accords d’Isaac se fera en plusieurs étapes.
- Première phase (2025) : coopération avec l’Uruguay, le Panama, le Paraguay et le Costa Rica. Ces pays, considérés comme politiquement stables et relativement favorables à Israël, serviront de base pour établir des projets concrets dans les domaines diplomatique, économique, culturel, scientifique et sanitaire.
- Deuxième phase (2026) : extension aux grands acteurs régionaux, dont le Brésil, la Colombie et le Chili. L’objectif sera alors d’atteindre non seulement des partenaires politiques, mais aussi des segments importants de la société civile.
Les accords d’Isaac prévoient de travailler avec des organisations pro-israéliennes déjà présentes en Amérique latine, notamment :
ILAN Israel Innovation Network (innovation technologique); StandWithUs (sensibilisation et plaidoyer); Israel Allies Foundation (lobbying parlementaire en faveur d’Israël); Rambam Health Care Campus (coopération médicale); The Philos Project (dialogue interreligieux); Yalla Israel (programmes de voyages éducatifs)
Une dimension stratégique internationale
Au-delà des relations bilatérales, l’AFOIA et les accords d’Isaac visent à renforcer la position d’Israël au sein des organisations internationales, et en particulier à l’ONU, où plusieurs pays européens sous la tutelle de la France et de l'Espagne prévoient de reconnaître politiquement l’État palestinien (et non de Jure) à l’automne 2025. Les promoteurs du projet considèrent qu’une alliance renforcée avec certains pays d’Amérique latine pourrait contribuer à peser sur les votes et résolutions concernant Israël dans les instances multilatérales.
Cette démarche s’inscrit dans une tendance plus large : face à l’érosion et au lâchage du soutien européen, Israël cherche de nouveaux appuis dans des régions où l’influence diplomatique est en recomposition, et où des leaders atypiques, comme Milei, peuvent redéfinir les équilibres géopolitiques.
Conclusion : un pari diplomatique audacieux
Les accords d’Isaac ne sont pas seulement un programme de coopération ; ils représentent une stratégie d’influence visant à reconfigurer la place d’Israël dans la diplomatie latino-américaine. En s’appuyant sur un réseau d’associations, un discours de solidarité face à l’antisémitisme et un ancrage dans les valeurs communes de liberté, l’initiative espère dépasser les clivages actuels sur la question israélo-palestinienne.
Reste à voir si cette ambition pourra surmonter les résistances politiques et idéologiques dans une partie du continent, et si l’alliance entre Israël et certains pays d’Amérique latine pourra s’inscrire dans la durée, malgré les tensions régionales et internationales.
Je n'en suis pas certain au vu de l'attitude du Président Luiz Inácio Lula da Silva qui mène le Brésil vers un destin destructeur et populiste.
© 2025 JBCH. Tous droits réservés. Reproduction interdite sans autorisation
There are countries—yes, they exist—that support Israel. I looked at the map of South America… apart from the pro-Iran or former Third-Worldist nations such as Venezuela, Brazil, Bolivia, Chile, and more recently Colombia, there are Guatemala, Costa Rica, Panama, El Salvador, Argentina, Uruguay, Paraguay, and Ecuador, whose president decided last month to establish his embassy in Jerusalem.
The Isaac Accords:
A diplomatic and cultural initiative between Israel and Latin America
The “Isaac Accords” are a recent initiative aimed at strengthening diplomatic, economic, and cultural cooperation between Israel and several Latin American countries. Their name, which evokes both biblical tradition and the idea of spiritual heritage, is linked to a strategic rapprochement effort driven by Argentine President Javier Milei and supported by the Genesis Prize Foundation.
This initiative stands out in the current Latin American context, where several governments—most notably Colombia, Bolivia, and Chile—have reduced or downgraded their diplomatic relations with Israel in reaction to the ongoing war in Gaza.
In this sometimes-hostile diplomatic landscape, Milei emerges as a friend, a singular ally of Israel on the continent. His firm and unapologetic pro-Israel stance makes him a rare intermediary, capable of building political and cultural bridges in a region where official support for the Jewish state remains limited.
A project driven by the Genesis Prize and AFOIA
The inspiration for the Isaac Accords came from Javier Milei being awarded the Genesis Prize, an international distinction created in 2012 by five Russian-Jewish businessmen. This prize aims to honor individuals who have worked for the Jewish cause and for Israel. Milei was recognized for his unequivocal support of the Jewish people and their state, particularly during a critical period.
Following this recognition, AFOIA was founded. According to Stan Polovets, co-founder and president of the Genesis Prize Foundation, AFOIA serves as a tool to promote Milei’s vision: to encourage other Latin American leaders to stand with Israel, fight antisemitism, and reject terrorist ideologies contrary to the shared values of freedom and security.
A gradual deployment in Latin America
The operational launch of the Isaac Accords will take place in several stages.
-
First phase (2025): Cooperation with Uruguay, Panama, Paraguay, and Costa Rica. These countries, considered politically stable and relatively favorable to Israel, will serve as a base for establishing concrete projects in the diplomatic, economic, cultural, scientific, and health sectors.
-
Second phase (2026): Expansion to major regional players, including Brazil, Colombia, and Chile. The goal will be to reach not only political partners but also key segments of civil society.
The Isaac Accords plan to work with existing pro-Israel organizations in Latin America, including:
ILAN Israel Innovation Network (technological innovation), StandWithUs (awareness and advocacy), Israel Allies Foundation (parliamentary lobbying for Israel), Rambam Health Care Campus (medical cooperation), The Philos Project (interfaith dialogue), Yalla Israel (educational travel programs).
An international strategic dimension
Beyond bilateral relations, AFOIA and the Isaac Accords aim to strengthen Israel’s position in international organizations, particularly at the UN, where several European countries under the influence of France and Spain plan to politically (but not de jure) recognize the Palestinian state in the fall of 2025. The project’s promoters believe that a strengthened alliance with certain Latin American countries could help influence votes and resolutions concerning Israel in multilateral bodies.
This approach is part of a broader trend: in the face of erosion and abandonment of European support, Israel is seeking new allies in regions where diplomatic influence is being reshaped, and where atypical leaders like Milei can redefine geopolitical balances.
Conclusion: A bold diplomatic gamble
The Isaac Accords are not merely a cooperation program; they represent an influence strategy aiming to reshape Israel’s place in Latin American diplomacy. By relying on a network of associations, a message of solidarity against antisemitism, and a foundation in shared values of freedom, the initiative hopes to move beyond current divides over the Israeli–Palestinian issue.
Whether this ambition can overcome political and ideological resistance in parts of the continent—and whether the alliance between Israel and certain Latin American countries can endure despite regional and international tensions—remains to be seen.
I am not certain of this, given President Luiz Inácio Lula da Silva’s attitude, which is steering Brazil toward a destructive and populist destiny.
© 2025 JBCH. All rights reserved. Reproduction prohibited without permission.
Spanish :
Hay países —sí, existen— que apoyan a Israel. He mirado el mapa de Sudamérica… aparte de los países proiraníes o ex tercermundistas como Venezuela, Brasil, Bolivia, Chile y, más recientemente, Colombia, están Guatemala, Costa Rica, Panamá, El Salvador, Argentina, Uruguay, Paraguay y Ecuador, cuyo presidente decidió el mes pasado establecer su embajada en Jerusalén.
Los Acuerdos de Isaac:
Una iniciativa diplomática y cultural entre Israel y América Latina
Los «Acuerdos de Isaac» son una iniciativa reciente destinada a reforzar la cooperación diplomática, económica y cultural entre Israel y varios países de América Latina. Su nombre, que evoca tanto la tradición bíblica como la idea de herencia espiritual, está asociado a un acercamiento estratégico impulsado por el presidente argentino Javier Milei y respaldado por la Genesis Prize Foundation.
Esta iniciativa destaca en el contexto actual de América Latina, donde varios gobiernos —en particular Colombia, Bolivia y Chile— han reducido o degradado sus relaciones diplomáticas con Israel como reacción a la guerra en curso en Gaza.
En este panorama diplomático a veces hostil, Milei aparece como un amigo, un aliado singular de Israel en el continente. Su postura firmemente proisraelí lo convierte en un intermediario raro, capaz de tender puentes políticos y culturales en una región donde el apoyo oficial al Estado judío sigue siendo limitado.
Un proyecto impulsado por el Premio Genesis y la AFOIA
La inspiración de los Acuerdos de Isaac proviene de la entrega a Javier Milei del Premio Genesis, una distinción internacional creada en 2012 por cinco empresarios judíos rusos. Este premio busca honrar a personas que hayan trabajado por la causa judía y por Israel. Milei fue galardonado por su apoyo inequívoco al pueblo judío y a su Estado, especialmente en un período crítico.
Tras este reconocimiento, se fundó la AFOIA. Según Stan Polovets, cofundador y presidente de la Genesis Prize Foundation, la AFOIA es un instrumento para promover la visión de Milei: animar a otros líderes latinoamericanos a estar del lado de Israel, combatir el antisemitismo y rechazar las ideologías terroristas contrarias a los valores comunes de libertad y seguridad.
Un despliegue progresivo en América Latina
El lanzamiento operativo de los Acuerdos de Isaac se llevará a cabo en varias etapas.
-
Primera fase (2025): cooperación con Uruguay, Panamá, Paraguay y Costa Rica. Estos países, considerados políticamente estables y relativamente favorables a Israel, servirán de base para establecer proyectos concretos en los ámbitos diplomático, económico, cultural, científico y sanitario.
-
Segunda fase (2026): extensión a los grandes actores regionales, como Brasil, Colombia y Chile. El objetivo será llegar no solo a socios políticos, sino también a sectores clave de la sociedad civil.
Los Acuerdos de Isaac prevén colaborar con organizaciones proisraelíes ya presentes en América Latina, entre ellas:
ILAN Israel Innovation Network (innovación tecnológica), StandWithUs (sensibilización y defensa), Israel Allies Foundation (cabildeo parlamentario a favor de Israel), Rambam Health Care Campus (cooperación médica), The Philos Project (diálogo interreligioso), Yalla Israel (programas educativos de viajes).
Una dimensión estratégica internacional
Más allá de las relaciones bilaterales, la AFOIA y los Acuerdos de Isaac aspiran a reforzar la posición de Israel en las organizaciones internacionales, en particular en la ONU, donde varios países europeos bajo la influencia de Francia y España prevén reconocer políticamente (y no de jure) al Estado palestino en otoño de 2025. Los promotores del proyecto consideran que una alianza reforzada con ciertos países de América Latina podría contribuir a influir en los votos y resoluciones sobre Israel en los organismos multilaterales.
Esta estrategia forma parte de una tendencia más amplia: ante la erosión y el abandono del apoyo europeo, Israel busca nuevos aliados en regiones donde la influencia diplomática está en recomposición, y donde líderes atípicos como Milei pueden redefinir los equilibrios geopolíticos.
Conclusión: una apuesta diplomática audaz
Los Acuerdos de Isaac no son solo un programa de cooperación; representan una estrategia de influencia destinada a reconfigurar el lugar de Israel en la diplomacia latinoamericana. Basándose en una red de asociaciones, un mensaje de solidaridad contra el antisemitismo y un anclaje en valores comunes de libertad, la iniciativa espera superar las divisiones actuales sobre la cuestión israelí-palestina.
Queda por ver si esta ambición podrá superar las resistencias políticas e ideológicas en parte del continente, y si la alianza entre Israel y algunos países de América Latina podrá mantenerse en el tiempo, a pesar de las tensiones regionales e internacionales.
No estoy tan seguro de ello, a la vista de la actitud del presidente Luiz Inácio Lula da Silva, que está llevando a Brasil hacia un destino destructivo y populista.
© 2025 JBCH. Todos los derechos reservados. Reproducción prohibida sin autorización.
Traduction en hébreu
יש מדינות — כן, יש כאלה — שתומכות בישראל. בחנתי את מפת דרום אמריקה… מלבד המדינות הפרו־איראניות או הפוסט־עולם־שלישי כמו ונצואלה, ברזיל, בוליביה, צ’ילה, ולפני זמן קצר קולומביה, קיימות גואטמלה, קוסטה ריקה, פנמה, אל סלבדור, ארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי ואקוודור, שנשיאה החליט בחודש שעבר להקים את שגרירותו בירושלים.
הסכמי יצחק:
יוזמה דיפלומטית ותרבותית בין ישראל ואמריקה הלטינית
הסכמי יצחק הם יוזמה חדשה שמטרתה לחזק את שיתוף הפעולה הדיפלומטי, הכלכלי והתרבותי בין ישראל ומספר מדינות באמריקה הלטינית. שמם, המעורר אסוציאציה למסורת מקראית ולמורשת רוחנית, קשור למהלך אסטרטגי שמובל בידי נשיא ארגנטינה חאווייר מיילי, בתמיכת קרן פרס ג’נסיס.
יוזמה זו בולטת על רקע המצב הנוכחי באמריקה הלטינית, שבו מספר ממשלות — ובעיקר קולומביה, בוליביה וצ’ילה — צמצמו או הורידו את רמת יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.
במציאות דיפלומטית לעיתים עוינת זו, מיילי מצטייר כחבר, כבעל ברית ייחודי של ישראל ביבשת. עמדתו הפרו־ישראלית התקיפה והברורה הופכת אותו למתווך נדיר, המסוגל לבנות גשרים פוליטיים ותרבותיים באזור שבו התמיכה הרשמית במדינת ישראל מוגבלת.
פרויקט בהובלת פרס ג’נסיס ו־AFOIA
השראת הסכמי יצחק נבעה מקבלת פרס ג’נסיס על ידי חאווייר מיילי, פרס בינלאומי שנוסד בשנת 2012 על ידי חמישה אנשי עסקים יהודים מרוסיה. הפרס נועד לכבד אישים שפעלו למען העם היהודי ומדינת ישראל. מיילי זכה להוקרה בזכות תמיכתו הבלתי מסויגת בעם היהודי ובמדינתו, במיוחד בתקופה קריטית.
בעקבות ההכרה הזו נוסדה AFOIA. לדברי סטאן פולובץ, מייסד־שותף ויו”ר קרן פרס ג’נסיס, AFOIA מהווה כלי לקידום חזונו של מיילי: לעודד מנהיגים נוספים באמריקה הלטינית לעמוד לצד ישראל, להיאבק באנטישמיות ולדחות אידיאולוגיות טרור המנוגדות לערכי החירות והביטחון המשותפים.
פריסה הדרגתית באמריקה הלטינית
השקת הסכמי יצחק תתבצע במספר שלבים.
-
שלב ראשון (2025): שיתוף פעולה עם אורוגוואי, פנמה, פרגוואי וקוסטה ריקה. מדינות אלו, הנחשבות ליציבות פוליטית ולתומכות יחסית בישראל, יהוו בסיס להקמת פרויקטים ממשיים בתחומים דיפלומטיים, כלכליים, תרבותיים, מדעיים ובריאותיים.
-
שלב שני (2026): הרחבה לשחקנים האזוריים הגדולים, כולל ברזיל, קולומביה וצ’ילה. המטרה תהיה להגיע לא רק לשותפים פוליטיים אלא גם לפלחי מפתח בחברה האזרחית.
הסכמי יצחק מתוכננים לפעול בשיתוף עם ארגונים פרו־ישראליים שכבר קיימים באמריקה הלטינית, בהם:
ILAN Israel Innovation Network (חדשנות טכנולוגית), StandWithUs (הסברה ופעילות ציבורית), Israel Allies Foundation (לובי פרלמנטרי למען ישראל), Rambam Health Care Campus (שיתוף פעולה רפואי), The Philos Project (דיאלוג בין־דתי), Yalla Israel (תוכניות חינוכיות של נסיעות לישראל).
מימד אסטרטגי בינלאומי
מעבר ליחסים הדו־צדדיים, AFOIA והסכמי יצחק שואפים לחזק את מעמדה של ישראל בארגונים בינלאומיים, ובייחוד באו”ם, שם מספר מדינות אירופיות בהובלת צרפת וספרד מתכננות להכיר פוליטית (אך לא דה־יורה) במדינה פלסטינית בסתיו 2025. יוזמי הפרויקט סבורים שברית מחוזקת עם מדינות מסוימות באמריקה הלטינית עשויה לסייע בהשפעה על הצבעות והחלטות הנוגעות לישראל בזירות רב־צדדיות.
מהלך זה משתלב במגמה רחבה יותר: לנוכח שחיקת התמיכה האירופית ואף הפניית עורף, ישראל מחפשת בעלי ברית חדשים באזורים שבהם ההשפעה הדיפלומטית נמצאת בתהליך שינוי, ומנהיגים יוצאי דופן כמו מיילי יכולים להגדיר מחדש את מאזן הכוחות הגאופוליטי.
סיכום: הימור דיפלומטי נועז
הסכמי יצחק אינם רק תוכנית שיתוף פעולה; הם מייצגים אסטרטגיית השפעה שמטרתה לעצב מחדש את מקומה של ישראל בדיפלומטיה הלטינו־אמריקאית. בהישענות על רשת ארגונים, מסר של סולידריות מול אנטישמיות ועיגון בערכי החירות המשותפים, היוזמה מקווה להתגבר על המחלוקות הקיימות בסוגיה הישראלית־פלסטינית.
נותר לראות אם שאיפה זו תצליח להתגבר על התנגדויות פוליטיות ואידיאולוגיות בחלק מהיבשת, והאם הברית בין ישראל ומדינות אמריקה הלטינית תוכל להתקיים לאורך זמן, חרף המתח האזורי והבינלאומי.
אני איני בטוח בכך, לנוכח גישתו של הנשיא לואיז אינסיו לולה דה סילבה, המוביל את ברזיל לעתיד הרסני ופופוליסטי.
© 2025 JBCH. כל הזכויות שמורות. העתקה אסורה ללא אישור.
© 2025 JBCH. Tous droits réservés. Reproduction interdite sans autorisation
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire