J'avais parié que la Suède recevrait un jour le contre-coup de l'accueil si généreux que sa gauche a réservé aux immigrés ... Résultat : 500 voitures brûlent toutes les semaines dans les banlieues de Stockholm d'Upssala, de Goëteborg, et de s'apercevoir que Malmōe est devenue une des plus grandes villes arabe d'Europe. Il reste encore quelques fous pour nier ce fait et prolonger un antisionisme et un antisémitisme ancien. Pauvre Suède !
Saviez-vous que les juifs sont responsables du changement climatique? Non? C'est pourtant le très sérieux Andreas Malm, le Suédois père de l'écologie politique radicale, qui l'affirme faisant, des juifs le facteur explicatif des malheurs du monde comme tous les antisémites convaincus, qui permet de comprendre l'engagement de Greta Thurnberg auprès des arabes de palestine.
Quand le complotisme climatique vire à l’antisémitisme : l’alerte venue de Suède
Un tweet de Jean Quatremer a récemment mis en lumière une dérive politique inquiétante en Suède : un élu a affirmé que les Juifs porteraient une part de responsabilité dans le changement climatique. Une accusation absurde, mais qui révèle la montée de discours extrémistes et complotistes en Europe.
Une vieille obsession habillée en vert
Accuser une minorité d’être responsable des malheurs collectifs est une mécanique éprouvée de l’histoire. Cette fois, la crise écologique sert de prétexte à la résurgence d’un antisémitisme ancien. « Hier, on accusait les Juifs de contrôler la finance, aujourd’hui, on les rend responsables du climat », constate un chercheur en sciences politiques.
Jean Quatremer, correspondant européen, a réagi en dénonçant ce discours dangereux. Pour lui, l’extrême droite suédoise recycle les angoisses liées au réchauffement planétaire pour désigner des boucs émissaires, suivant les mêmes logiques que celles des années 1930.
Greta Thunberg, une influence paradoxale
Dans ce paysage, la figure de Greta Thunberg joue un rôle ambigu. La militante écologiste, devenue symbole mondial de la lutte contre le réchauffement, a, ces dernières années, multiplié les prises de position pro-palestiniennes. Ses apparitions lors de manifestations hostiles à Israël et ses déclarations tranchées ont polarisé l’opinion.
Si Thunberg ne verse pas dans l’antisémitisme, ses positions sont parfois instrumentalisées. Pour certains groupes radicaux, son aura sert de caution à une rhétorique où écologie et militantisme anti-israélien se confondent. Dans un pays comme la Suède, marqué par un antisémitisme latent et par une forte mobilisation pro-palestinienne, cette convergence peut nourrir un climat délétère.
« Le danger, c’est l’amalgame : transformer une cause universelle, la lutte contre le réchauffement, en champ de bataille politique et identitaire », estime un sociologue suédois. L’écologie devient alors un terrain propice aux récupérations idéologiques, qu’elles soient d’extrême gauche ou d’extrême droite.
Le poison de la banalisation
Le problème n’est pas seulement la violence verbale d’un élu isolé, mais la manière dont ces propos contaminent l’espace public. Sur les réseaux sociaux, les thèses les plus extravagantes trouvent un écho, portées par une frange de la population en quête de responsables simples à des problèmes complexes.
Pour les communautés juives de Suède, chaque sortie de ce type est vécue comme une menace directe. Mais au-delà de cette cible particulière, c’est l’ensemble du débat démocratique qui est miné : le climat devient un prétexte pour attiser la haine.
Une Europe sous tension
La Suède n’est pas seule concernée. En Allemagne, en Italie ou en Hongrie, d’autres responsables politiques flirtent avec le complotisme, reliant immigration, pandémie ou climat à des minorités diabolisées. L’histoire européenne rappelle que les mots précèdent souvent les actes.
Greta Thunberg, malgré ses intentions écologiques, se retrouve au cœur de cette polarisation : certains voient en elle une icône, d’autres un catalyseur. Mais dans ce climat, ses choix militants risquent de renforcer les divisions au lieu de les apaiser.
Jean Quatremer a raison de tirer la sonnette d’alarme : l’antisémitisme, même repeint aux couleurs de l’écologie, reste un poison.
Les responsables politiques qui l’utilisent jouent avec le feu. Et les figures publiques comme Greta Thunberg, en adoptant des positions tranchées sur le conflit israélo-palestinien, doivent prendre la mesure de l’impact que leur voix peut avoir dans un contexte de tensions.
La vigilance collective est essentielle. Sans elle, l’Europe risque de voir l’écologie, au lieu de rassembler autour d’un défi global, devenir un champ de fractures où ressurgissent les vieux démons.
L'écologie se fait détester, la cause est polluée le vert a pris la couleur du drapeau des terroristes du Hamas.
© 2025 JBCH. Tous droits réservés. Reproduction du texte interdite sans autorisation
Cet article est personnel, je ne prétends pas être ni un scientifique, ni un historien, ni un professionnel du journalisme ...
C'est délicat de témoigner quand on est un profane, mais dans ce blog j'exprime en général un coup de coeur d'après l'actualité ,et ma revue de presse internationale
les photos et films sont prises sur le web, là aussi pour une utilisation personnelle et strictement privée
Anglais
I had bet that Sweden would one day face the backlash of the overly generous welcome its left extended to immigrants... Result: 500 cars burn every week in the suburbs of Stockholm, Uppsala, Gothenburg, and the realization that Malmö has become one of Europe’s largest Arab cities. There are still a few fools who deny this fact and perpetuate an old anti-Zionism and anti-Semitism. Poor Sweden!
Did you know that Jews are responsible for climate change? No? Yet, this is what Andreas Malm, the Swedish father of radical political ecology, claims, making Jews the explanatory factor for the world’s misfortunes, as all convinced anti-Semites do, which helps explain Greta Thunberg’s commitment to the Arabs of Palestine.
When climate conspiracy theories turn into anti-Semitism: a warning from Sweden
A recent tweet by Jean Quatremer highlighted a worrying political drift in Sweden: an elected official claimed that Jews bear some responsibility for climate change. An absurd accusation, but one that reveals the rise of extremist and conspiratorial rhetoric in Europe.
An old obsession dressed in green
Blaming a minority for collective misfortunes is a well-worn historical tactic. This time, the ecological crisis serves as a pretext for the resurgence of old anti-Semitism. “Yesterday, Jews were accused of controlling finance; today, they’re blamed for the climate,” notes a political science researcher.
Jean Quatremer, a European correspondent, reacted by denouncing this dangerous rhetoric. For him, the Swedish far-right is recycling anxieties about global warming to designate scapegoats, following the same logic as in the 1930s.
Greta Thunberg, a paradoxical influence
In this landscape, Greta Thunberg plays an ambiguous role. The environmental activist, a global symbol of the fight against climate change, has in recent years multiplied pro-Palestinian stances. Her appearances at anti-Israel protests and her outspoken statements have polarized opinion.
While Thunberg does not engage in anti-Semitism, her positions are sometimes exploited. For some radical groups, her aura serves as a legitimizing factor for a rhetoric where ecology and anti-Israel activism merge. In a country like Sweden, marked by latent anti-Semitism and strong pro-Palestinian mobilization, this convergence can foster a toxic climate.
Malmö, Europe’s Arab capital
“The danger lies in the conflation: turning a universal cause, the fight against global warming, into a political and identity-based battleground,” says a Swedish sociologist. Ecology then becomes fertile ground for ideological hijacking, whether from the far left or the far right.
The poison of normalization
The issue is not just the verbal violence of an isolated elected official but how such rhetoric contaminates the public sphere. On social media, the most extravagant theories find an echo, carried by a segment of the population seeking simple culprits for complex problems.
For Sweden’s Jewish communities, each such outburst is experienced as a direct threat. But beyond this specific target, it’s the entire democratic debate that is undermined: the climate becomes a pretext for stoking hatred.
A Europe under strain
Sweden is not alone in this. In Germany, Italy, or Hungary, other political figures flirt with conspiracy theories, linking immigration, pandemics, or climate to demonized minorities. European history reminds us that words often precede actions.
Greta Thunberg, despite her ecological intentions, finds herself at the heart of this polarization: some see her as an icon, others as a catalyst. But in this climate, her militant choices risk deepening divisions rather than easing them.
Jean Quatremer is right to sound the alarm: anti-Semitism, even repainted in ecological colors, remains a poison.
Political leaders who use it are playing with fire. And public figures like Greta Thunberg, by taking firm stances on the Israeli-Palestinian conflict, must recognize the impact their voices can have in a tense context.
A toxic political commitment
Collective vigilance is essential. Without it, Europe risks seeing ecology, instead of uniting around a global challenge, become a field of fractures where old demons resurface.
Ecology is becoming hated; the cause is polluted, and green has taken on the color of the Hamas terrorists’ flag.
Malmö receives
© 2025 JBCH. All rights reserved. Reproduction prohibited without authorization.
This article is personal; I do not claim to be a scientist, historian, or professional journalist...
It’s delicate to bear witness as a layperson, but in this blog, I generally express a heartfelt opinion.
The photos and videos are taken from the web, also for personal and strictly private use.
Español
Había apostado a que Suecia algún día enfrentaría las consecuencias del recibimiento tan generoso que su izquierda ofreció a los inmigrantes... Resultado: 500 autos arden cada semana en los suburbios de Estocolmo, Upsala, Gotemburgo, y la constatación de que Malmö se ha convertido en una de las mayores ciudades árabes de Europa. Todavía hay algunos locos que niegan este hecho y perpetúan un antisionismo y antisemitismo antiguo. ¡Pobre Suecia!
¿Sabías que los judíos son responsables del cambio climático? ¿No? Sin embargo, eso es lo que afirma Andreas Malm, el sueco padre de la ecología política radical, haciendo de los judíos el factor explicativo de los males del mundo, como todos los antisemitas convencidos, lo que permite entender el compromiso de Greta Thunberg con los árabes de Palestina.
Cuando el conspiracionismo climático deriva en antisemitismo: la alerta desde Suecia
Un tuit reciente de Jean Quatremer puso en evidencia una deriva política preocupante en Suecia: un político afirmó que los judíos tendrían cierta responsabilidad en el cambio climático. Una acusación absurda, pero que revela el auge de discursos extremistas y conspiracionistas en Europa.
Una vieja obsesión vestida de verde
Culpar a una minoría por los males colectivos es una mecánica histórica bien conocida. Esta vez, la crisis ecológica sirve de pretexto para el resurgimiento de un antisemitismo antiguo. «Ayer se acusaba a los judíos de controlar las finanzas; hoy se les culpa por el clima», señala un investigador en ciencias políticas.
Jean Quatremer, corresponsal europeo, reaccionó denunciando este discurso peligroso. Para él, la extrema derecha sueca recicla las angustias relacionadas con el calentamiento global para designar chivos expiatorios, siguiendo la misma lógica que en los años 30.
Greta Thunberg, una influencia paradójica
En este panorama, la figura de Greta Thunberg juega un papel ambiguo. La activista ecologista, convertida en símbolo mundial de la lucha contra el calentamiento global, ha multiplicado en los últimos años sus posturas propalestinas. Sus apariciones en manifestaciones hostiles a Israel y sus declaraciones contundentes han polarizado la opinión.
Aunque Thunberg no cae en el antisemitismo, sus posiciones a veces son instrumentalizadas. Para ciertos grupos radicales, su aura sirve de aval para una retórica donde ecología y activismo antiisraelí se confunden. En un país como Suecia, marcado por un antisemitismo latente y una fuerte movilización propalestina, esta convergencia puede alimentar un clima tóxico.
Malmö, capital árabe en Europa
«El peligro está en la amalgama: transformar una causa universal, la lucha contra el calentamiento global, en un campo de batalla político e identitario», estima un sociólogo sueco. La ecología se convierte entonces en un terreno propicio para las recuperaciones ideológicas, ya sean de extrema izquierda o extrema derecha.
El veneno de la normalización
El problema no es solo la violencia verbal de un político aislado, sino la forma en que estos discursos contaminan el espacio público. En las redes sociales, las teorías más extravagantes encuentran eco, impulsadas por una parte de la población en busca de responsables simples para problemas complejos.
Para las comunidades judías de Suecia, cada declaración de este tipo se vive como una amenaza directa. Pero más allá de este objetivo particular, es todo el debate democrático el que se ve socavado: el clima se convierte en un pretexto para avivar el odio.
Una Europa bajo tensión
Suecia no es el único país afectado. En Alemania, Italia o Hungría, otros líderes políticos coquetean con el conspiracionismo, vinculando inmigración, pandemia o clima a minorías demonizadas. La historia europea nos recuerda que las palabras a menudo preceden a los hechos.
Greta Thunberg, a pesar de sus intenciones ecológicas, se encuentra en el centro de esta polarización: algunos la ven como un ícono, otros como un catalizador. Pero en este clima, sus elecciones militantes corren el riesgo de profundizar las divisiones en lugar de apaciguarlas.
Jean Quatremer tiene razón al dar la voz de alarma: el antisemitismo, incluso maquillado con colores ecológicos, sigue siendo un veneno.
Los líderes políticos que lo utilizan juegan con fuego. Y las figuras públicas como Greta Thunberg, al adoptar posturas firmes sobre el conflicto israelí-palestino, deben tomar conciencia del impacto que su voz puede tener en un contexto de tensiones.
Un compromiso político nauseabundo
La vigilancia colectiva es esencial. Sin ella, Europa corre el riesgo de ver cómo la ecología, en lugar de unir en torno a un desafío global, se convierte en un campo de fracturas donde resurgen los viejos demonios.
La ecología se hace odiar, la causa está contaminada, el verde ha tomado el color de la bandera de los terroristas de Hamás.
Malmö recibe
© 2025 JBCH. Todos los derechos reservados. Prohibida la reproducción sin autorización.
Este artículo es personal; no pretendo ser científico, historiador ni periodista profesional...
Es delicado dar testimonio como profano, pero en este blog generalmente expreso una opinión sincera.
Las fotos y videos están tomados de la web, también para uso personal y estrictamente privado.
Hébreu (עברית)
התערבתי שיום אחד שוודיה תחווה את התגובה החריפה של קבלת הפנים הנדיבה מדי שהשמאל שלה העניק למהגרים... התוצאה: 500 מכוניות נשרפות מדי שבוע בפרברי סטוקהולם, אופסלה, גטבורג, וההבנה שמלמה הפכה לאחת הערים הערביות הגדולות באירופה. עדיין יש כמה טיפשים שמכחישים עובדה זו וממשיכים אנטי-ציונות ואנטישמיות ישנה. שוודיה המסכנה!
האם ידעתם שהיהודים אחראים לשינוי האקלים? לא? ובכן, זה מה שטוען אנדריאס מאלם, האב השוודי של האקולוגיה הפוליטית הרדיקלית, שהופך את היהודים לגורם המסביר את צרות העולם, כפי שעושים כל האנטישמים המושבעים, מה שמסביר את המחויבות של גרטה תונברג לערבים של פלסטין.
כשקונספירציות אקלימיות הופכות לאנטישמיות: אזהרה משוודיה
ציוץ אחרון של ז'אן קווטרמר הדגיש סחף פוליטי מדאיג בשוודיה: נבחר ציבור טען שהיהודים נושאים באחריות מסוימת לשינוי האקלים. האשמה אבסורדית, אך היא חושפת את עליית השיח הקיצוני והקונספירטיבי באירופה.
אובססיה ישנה מחופשת לירוק
האשמת מיעוט באחריות לצרות קולקטיביות היא טקטיקה היסטורית ידועה. הפעם, המשבר האקולוגי משמש כתירוץ לעלייה מחדש של אנטישמיות ישנה. "אתמול האשימו את היהודים בשליטה על הכספים; היום, מאשימים אותם באקלים", מציין חוקר במדעי המדינה.
ז'אן קווטרמר, כתב אירופי, הגיב בגינוי לשיח המסוכן הזה. לדעתו, הימין הקיצוני השוודי ממחזר חרדות הקשורות להתחממות הגלובלית כדי לייעד שעירים לעזאזל, תוך שימוש באותה לוגיקה של שנות ה-30.
גרטה תונברג, השפעה פרדוקסלית
בנוף זה, דמותה של גרטה תונברג משחקת תפקיד דו-משמעי. הפעילה הסביבתית, שהפכה לסמל עולמי של המאבק נגד ההתחממות הגלובלית, הכפילה בשנים האחרונות את עמדותיה הפרו-פלסטיניות. הופעותיה בהפגנות עוינות לישראל והצהרותיה החריפות חילקו את דעת הקהל.
אמנם תונברג אינה נופלת לאנטישמיות, אך עמדותיה מנוצלות לעיתים. עבור קבוצות רדיקליות מסוימות, ההילה שלה משמשת כערבות לשיח שבו אקולוגיה ואקטיביזם אנטי-ישראלי מתמזגים. במדינה כמו שוודיה, המסומנת על ידי אנטישמיות סמויה ומוביליזציה פרו-פלסטינית חזקה, התכנסות זו יכולה לטפח אקלים רעיל.
מלמה, בירת הערבים באירופה
"הסכנה טמונה בערבוב: הפיכת מטרה אוניברסלית, המאבק נגד ההתחממות הגלובלית, לשדה קרב פוליטי וזהותי", מעריך סוציולוג שוודי. האקולוגיה הופכת אז לקרקע פורייה לחטיפות אידיאולוגיות, בין אם מהשמאל הקיצוני או מהימין הקיצוני.
הרעל של הנורמליזציה
הבעיה אינה רק האלימות המילולית של נבחר ציבור בודד, אלא האופן שבו דברים אלו מזהמים את המרחב הציבורי. ברשתות החברתיות, התיאוריות המופרכות ביותר מוצאות הד, הנישאות על ידי חלק מהאוכלוסייה המחפשת אשמים פשוטים לבעיות מורכבות.
עבור הקהילות היהודיות בשוודיה, כל התבטאות כזו נחווית כאיום ישיר. אך מעבר למטרה הספציפית הזו, כל הדיון הדמוקרטי נפגע: האקלים הופך לתירוץ להסתה לשנאה.
אירופה תחת מתח
שוודיה אינה היחידה שנפגעת. בגרמניה, איטליה או הונגריה, מנהיגים פוליטיים אחרים מפלרטטים עם תיאוריות קונספירציה, מקשרים הגירה, מגפה או אקלים למיעוטים מושמצים. ההיסטוריה האירופית מזכירה לנו שמילים לעיתים קרובות קודמות למעשים.
גרטה תונברג, למרות כוונותיה האקולוגיות, מוצאת את עצמה במרכז הקיטוב הזה: חלק רואים בה סמל, אחרים זרז. אך באקלים זה, הבחירות המיליטנטיות שלה עלולות להעמיק את המחלוקות במקום להרגיע אותן.
ז'אן קווטרמר צודק בהשמעת האזעקה: האנטישמיות, גם אם צבועה בצבעים אקולוגיים, נותרת רעל.
מנהיגים פוליטיים המשתמשים בה משחקים באש. ודמויות ציבוריות כמו גרטה תונברג, על ידי אימוץ עמדות נחרצות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, חייבות להבין את ההשפעה שקולן יכול ליצור בהקשר של מתחים.
מחויבות פוליטית מסריחה
ערנות קולקטיבית היא חיונית. בלעדיה, אירופה מסתכנת בכך שהאקולוגיה, במקום לאחד סביב אתגר גלובלי, תהפוך לשדה של שברים שבו צצים מחדש השדים הישנים.
האקולוגיה הופכת לשנואה, המטרה מזוהמת, והירוק לקח את צבע הדגל של מחבלי החמאס.
מלמה מקבלת
© 2025 JBCH. כל הזכויות שמורות. אסור לשכפל ללא אישור.
מאמר זה הוא אישי; אינני מתיימר להיות מדען, היסטוריון או עיתונאי מקצועי...
זה עדין להעיד כחובבן, אבל בבלוג זה אני מבטא בדרך כלל דעה מלב.
התמונות והסרטונים נלקחו מהרשת, גם לשימוש אישי ופרטי בלבד.
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire