Les Vins d'Israël au Top ! (FR, EN, ES, HE). JBCH N° 335

Ah le vin, j'aime ses saveurs, rouge, blanc ou rosé aujourd'hui reconnu... Mais en fait je n'en bois pas beaucoup, si ce n'est entre amis, en famille ou pour le Chabbat...   Rachi était rabbin mais aussi viticulteur à Troyes, c'est dire l'importance que le vin avait à son époque. Que ce soit de Bordeaux, d'Alsace ou de Bourgogne, ils sont bons, mais les meilleurs restent ceux venus d'Israël, ce pays béni des cieux,  et je vais essayer de vous en parler ... Une tradition biblique retrouvée ...

La vigne et le vin sont au cœur de la culture hébraïque depuis les temps bibliques. Dans le Deutéronome (8:8), le vin figure parmi les sept espèces bénies de la Terre d’Israël, aux côtés du blé, de l’orge, de l’olive ou de la datte. 

Le vin n’était pas qu’un simple produit agricole : il symbolisait la joie, la bénédiction et l’alliance entre Dieu et le peuple.

Des fouilles archéologiques ont mis au jour des fouloirs à vin datant de l’époque talmudique (100–400 EC), preuve que la production était déjà sophistiquée et destinée à une large diffusion. Sous l’Empire romain, le vin de Judée s’exportait jusqu’à Rome, souvent scellé dans des amphores portant le nom du vigneron. Le vin devenait alors à la fois une marchandise, un outil diplomatique et un symbole de rayonnement.

Cuves du temps de la Bible 

Pourtant, au 7ème siècle, cette tradition millénaire fut brisée. La conquête musulmane, interdisant la production d’alcool, fit disparaître presque totalement les vignobles vinicoles. Seuls les raisins de table et les raisins secs subsistèrent. Mais au temps des Croisés (XIe–XIIIe siècle), la production reprit timidement pour alimenter les rituels chrétiens, mais fut à nouveau interrompue.

Pendant près de six siècles, le vin sacré de la Bible devint un souvenir lointain, presque mythique.

Il faut attendre le XIXe siècle pour assister à une renaissance viticole. En 1848, un rabbin fonde à Jérusalem la première cave moderne, mais c’est surtout l’arrivée du baron Edmond de Rothschild, propriétaire du prestigieux Château Lafite à Bordeaux, qui change la donne. Visionnaire, il introduit en 1882 des cépages français (Cabernet Sauvignon, Merlot, Chardonnay) et fonde les caves de Rishon LeZion et Zikhron Ya’akov, encore actives aujourd’hui sous le nom de Carmel Winery.

Le vin devient alors un élément de l’identité nationale renaissante. David Ben Gourion, futur Premier ministre, travailla même dans les caves de Carmel. L’histoire du vin rejoint celle de l’État d’Israël, en reliant renaissance agricole, indépendance politique et mémoire biblique.

Durant une première période, la production est surtout tournée vers les vins casher doux et de grande consommation, exportés pour les communautés juives du monde entier. 

Mais dès les années 1980, un saut qualitatif s’opère grâce à l’arrivée de techniques modernes (notamment d’Australie, de Californie et de France) et de jeunes œnologues israéliens formés à l’international.

La création de la Golan Heights Winery et de domaines prestigieux comme Domaine du Castel marque l’entrée d’Israël dans le cercle des vins haut de gamme. La naissance de nombreux vignobles-boutiques dans les années 1990–2000 illustre une dynamique créative comparable à celle de la Californie des années 1970.

Aujourd’hui, Israël compte plus de 300 vignobles et cinq grandes régions viticoles :

• La Galilée et le Golan : terroirs volcaniques, haute altitude, nuits fraîches. Les conditions idéales pour des rouges élégants et complexes.

• Les collines de Judée, autour de Jérusalem : sols calcaires, coteaux en terrasses rappelant la Toscane.

• La plaine de Sharon, près de Haïfa : cœur historique de la viticulture moderne (Zikhron Ya’akov).

• La région de Samson (Shimshon), entre Judée et littoral, produisant une large diversité de cépages.

• Le désert du Néguev, où l’irrigation au goutte-à-goutte, invention israélienne, permet de faire fleurir la vigne dans le sable aride.

Ces terroirs variés, souvent comparés aux meilleurs crus méditerranéens, permettent de produire des vins de style international (Cabernet Sauvignon, Syrah, Chardonnay), mais aussi de retrouver des cépages autochtones comme le Marawi ou le Dabouki, récemment remis en culture.

Depuis les années 2000, la qualité des vins israéliens est saluée par les critiques les plus exigeants. Robert Parker a attribué des notes supérieures à 90/100 à plusieurs cuvées, tandis que Hugh Johnson et le Wine Spectator reconnaissent régulièrement leur excellence.

Des domaines comme Yatir, Castel, Flam ou Recanati figurent désormais parmi les références mondiales. Le vin israélien n’est plus seulement un vin casher : c’est un vin d’excellence, servi dans des restaurants étoilés et primé dans les grands concours internationaux.

En 2024, les exportations de vin israélien dépassaient déjà 60 millions de dollars, un chiffre qui n'a cessé de croître. La majorité des ventes se fait aux États-Unis et en Europe, mais l’Asie et la Chine s’ouvre de plus en plus.

Le vin d’Israël possède une double identité unique :

1. Spirituelle et biblique : il est le vin de Noé, de David et de Salomon, un vin qui symbolise la promesse divine. Il retrouve aujourd’hui sa dimension sacrée par la redécouverte de cépages antiques et de terroirs mentionnés dans la Bible.

2. Moderne et innovante : grâce à la technologie (drip irrigation, recherche génétique, œnologie avancée), Israël est devenu un laboratoire mondial du vin.

C’est cette tension entre tradition et modernité qui fait des vins israéliens une expérience unique : déguster un vin de Judée ou de Galilée, c’est goûter à la fois un fragment de la Bible et un produit d’avant-garde œnologique.

Les Foires aux vins se mettent en place cette semaine, c'est une tradition. Aujourd’hui, les vignobles israéliens sont reconnus parmi les meilleurs au monde. Ils ne se contentent pas de produire des vins casher de grande qualité : ils incarnent une renaissance culturelle, agricole et spirituelle.

Des amphores de l’époque romaine aux cuves inox des caves modernes, l’histoire du vin d’Israël illustre une continuité étonnante : celle d’un peuple qui a su faire revivre les fruits bénis de sa terre, en alliant mémoire ancienne et excellence contemporaine.

En un sens, chaque verre de vin israélien est une célébration de la vie, de la foi et de l’innovation, une manière de boire à la santé de l’histoire elle-même.

 © 2025 JBCH. Tous droits réservés. Reproduction du texte interdite sans autorisation

Cet article est personnel, je ne prétends pas être ni un scientifique, ni un historien, ni un professionnel du journalisme... 

C'est  délicat de témoigner quand on est un profane, mais dans ce blog j'exprime en général un coup de coeur 

d'après l'actualité , et le lecture de ma revue de presse internationale quotidienne

les photos et films sont prises sur le web, là aussi pour une utilisation strictement personnelle, privée. Israeli Wine: From Biblical Tradition to Modern Excellence

Ah, wine… I love its flavors — red, white, or rosé — now recognized worldwide. But in truth, I don’t drink much of it, except when I am with friends, with family, or during Shabbat. Rashi, the great rabbi, was not only a commentator of the Torah but also a winemaker in Troyes, which already shows how important wine was in his time. Whether from Bordeaux, Alsace, or Burgundy, French wines are excellent, but for me, the greatest are those that come from Israel. Let me tell you why…

A Rediscovered Biblical Tradition

The vine and wine have been at the very heart of Hebrew culture since biblical times. In Deuteronomy 8:8, wine is listed among the seven blessed species of the Land of Israel, alongside wheat, barley, olive oil, and dates.

Wine was not just an agricultural product: it symbolized joy, blessing, and the covenant between God and His people.

Archaeological excavations have uncovered ancient winepresses dating back to the Talmudic period (100–400 CE), evidence that winemaking was already sophisticated and intended for wide distribution. Under the Roman Empire, wine from Judea was exported all the way to Rome, often sealed in amphorae stamped with the name of the vintner. Wine thus became both a commodity and a diplomatic tool, as well as a symbol of cultural influence.

Wine Jars of the Bible

But in the 7th century, this millennia-old tradition was abruptly broken. With the Muslim conquest came a ban on alcohol production, and vineyards devoted to winemaking nearly disappeared. Only table grapes and raisins survived. During the Crusades (11th–13th century), wine production timidly resumed to serve Christian rituals, only to be stopped once again.

For nearly six centuries, the sacred wine of the Bible became a distant, almost mythical memory.

The 19th-Century Revival

It was not until the 19th century that a true viticultural revival began. In 1848, a rabbi founded the first modern winery in Jerusalem. But the turning point came with the arrival of Baron Edmond de Rothschild, owner of the prestigious Château Lafite in Bordeaux. A visionary, he introduced French grape varieties — Cabernet Sauvignon, Merlot, Chardonnay — in 1882 and established the wineries of Rishon LeZion and Zikhron Ya’akov, still active today under the name Carmel Winery.

From then on, wine became part of the rebirth of Jewish national identity. David Ben-Gurion, Israel’s future Prime Minister, even worked at Carmel’s cellars. The story of wine thus became intertwined with that of the State of Israel itself, linking agricultural revival, political independence, and biblical memory.

At first, production was mainly oriented toward sweet kosher wines for Jewish communities around the world.

But starting in the 1980s, a qualitative leap occurred thanks to modern techniques (brought from Australia, California, and France) and a new generation of Israeli oenologists trained abroad.

The creation of the Golan Heights Winery and prestigious estates such as Domaine du Castel marked Israel’s entry into the circle of fine wines. The rise of boutique wineries in the 1990s and 2000s revealed a creative dynamism comparable to California in the 1970s.

Israel’s Wine Regions Today

Today, Israel has more than 300 wineries spread across five major wine regions:

• Galilee and the Golan Heights: volcanic soils, high altitude, cool nights — ideal for elegant, complex reds.

• The Judean Hills, near Jerusalem: limestone soils, terraced slopes reminiscent of Tuscany.

• The Sharon Plain, near Haifa: historic heart of modern viticulture (Zikhron Ya’akov).

• Samson (Shimshon) Region, between Judea and the coast: producing a wide diversity of grapes.

• The Negev Desert: where drip irrigation — an Israeli invention — allows vineyards to flourish in arid sand.

These varied terroirs, often compared to the best Mediterranean crus, produce both international varieties (Cabernet Sauvignon, Syrah, Chardonnay) and rediscovered native grapes such as Marawi and Dabouki.

International Recognition

Since the 2000s, Israeli wines have been acclaimed by the most demanding critics. Robert Parker has given scores above 90/100 to several cuvées, while Hugh Johnson and Wine Spectator regularly highlight their excellence.

Estates such as Yatir, Castel, Flam, and Recanati are now recognized worldwide. Israeli wine is no longer just kosher wine: it is a fine wine, served in Michelin-starred restaurants and winning awards in major international competitions.

By 2024, Israeli wine exports had already surpassed $60 million, a figure that continues to grow. Most sales are made in the United States and Europe, though Asia — especially China — is opening up more and more.

Between Bible and Modernity

Israeli wine today has a unique dual identity:

• Spiritual and Biblical: It is the wine of Noah, David, and Solomon, a wine symbolizing divine promise. By reviving ancient grape varieties and biblical terroirs, it reconnects with its sacred dimension.

• Modern and Innovative: Through technology — drip irrigation, genetic research, advanced oenology — Israel has become a global laboratory of wine.

This tension between tradition and innovation makes Israeli wines a unique experience: tasting a wine from Judea or Galilee is both savoring a fragment of the Bible and enjoying the fruit of cutting-edge oenology.

A Living Heritage

Wine fairs are held this week — a tradition that continues. Today, Israeli wineries are recognized among the best in the world. They do not merely produce high-quality kosher wines: they embody a cultural, agricultural, and spiritual rebirth.

From Roman amphorae to modern stainless steel tanks, the history of Israeli wine illustrates the extraordinary continuity of a people able to revive the blessed fruits of its land, blending ancient memory with contemporary excellence.

In a sense, every glass of Israeli wine is a celebration of life, faith, and innovation — a toast to history itself.

🍷 El vino de Israel: de la tradición bíblica a la excelencia moderna

Ah, el vino… me encantan sus sabores —tinto, blanco o rosado— hoy reconocidos en todo el mundo. Pero en realidad no bebo mucho, salvo entre amigos, en familia o durante el Shabat. Rashi, el gran rabino, no solo fue comentarista de la Torá, sino también viticultor en Troyes, lo que ya muestra la importancia que tenía el vino en su época. Sea de Burdeos, Alsacia o Borgoña, los vinos franceses son excelentes, pero para mí los mejores son los que vienen de Israel. Déjame contarte por qué…

Una tradición bíblica reencontrada

La vid y el vino están en el corazón de la cultura hebrea desde los tiempos bíblicos. En Deuteronomio 8:8, el vino aparece entre las siete especies benditas de la Tierra de Israel, junto con el trigo, la cebada, el aceite de oliva y la dátil.

El vino no era solo un producto agrícola: simbolizaba la alegría, la bendición y la alianza entre Dios y su pueblo.

Las excavaciones arqueológicas han descubierto antiguos lagares que datan del período talmúdico (100–400 EC), prueba de que la producción ya era sofisticada y destinada a una amplia difusión. Bajo el Imperio romano, el vino de Judea se exportaba hasta Roma, a menudo en ánforas selladas con el nombre del viticultor. El vino se convertía así en mercancía, en herramienta diplomática y en símbolo de prestigio cultural.

Las tinajas del tiempo bíblico

Pero en el siglo VII esta tradición milenaria se quebró. Con la conquista musulmana y la prohibición de producir alcohol, los viñedos vinícolas casi desaparecieron. Solo sobrevivieron las uvas de mesa y las pasas. Durante las Cruzadas (siglos XI–XIII), la producción se reanudó tímidamente para los rituales cristianos, pero volvió a interrumpirse.

Durante casi seis siglos, el vino sagrado de la Biblia quedó como un recuerdo lejano, casi mítico.

El renacimiento del siglo XIX

No fue hasta el siglo XIX cuando comenzó un verdadero renacimiento vitivinícola. En 1848, un rabino fundó en Jerusalén la primera bodega moderna. Pero el verdadero punto de inflexión llegó con la llegada del barón Edmond de Rothschild, propietario del prestigioso Château Lafite en Burdeos. Visionario, en 1882 introdujo variedades francesas —Cabernet Sauvignon, Merlot, Chardonnay— y fundó las bodegas de Rishon LeZion y Zikhron Ya’akov, aún activas hoy bajo el nombre de Carmel Winery.

Desde entonces, el vino pasó a formar parte de la identidad nacional renaciente. David Ben Gurión, futuro Primer Ministro de Israel, incluso trabajó en las bodegas de Carmel. La historia del vino se entrelaza así con la del Estado de Israel, uniendo renacimiento agrícola, independencia política y memoria bíblica.

En un principio, la producción se orientaba sobre todo hacia vinos kosher dulces y de gran consumo, exportados a las comunidades judías de todo el mundo.

Pero a partir de los años 80, se produjo un salto cualitativo gracias a la llegada de técnicas modernas (de Australia, California y Francia) y de jóvenes enólogos israelíes formados en el extranjero.

La creación de la Golan Heights Winery y de prestigiosas bodegas como Domaine du Castel marcó la entrada de Israel en el círculo de los grandes vinos. El nacimiento de numerosas bodegas boutique en los años 90 y 2000 ilustra una dinámica creativa comparable a la de California en los años 70.

Las regiones vitivinícolas de Israel

Hoy en día, Israel cuenta con más de 300 bodegas repartidas en cinco grandes regiones:

• Galilea y los Altos del Golán: suelos volcánicos, gran altitud, noches frescas — condiciones ideales para tintos elegantes y complejos.

• Las colinas de Judea, alrededor de Jerusalén: suelos calcáreos y laderas en terrazas que recuerdan a la Toscana.

• La llanura de Sharon, cerca de Haifa: corazón histórico de la viticultura moderna (Zikhron Ya’akov).

• La región de Sansón (Shimshon), entre Judea y la costa: con una amplia diversidad de variedades.

• El desierto del Néguev, donde la irrigación por goteo —una invención israelí— permite que la vid florezca en la arena árida.

Estos variados terroirs, a menudo comparados con los mejores del Mediterráneo, permiten producir vinos de estilo internacional (Cabernet Sauvignon, Syrah, Chardonnay), pero también recuperar variedades autóctonas como Marawi o Dabouki.

Reconocimiento internacional

Desde los años 2000, los vinos israelíes han sido aclamados por los críticos más exigentes. Robert Parker ha otorgado puntuaciones superiores a 90/100 a varias añadas, mientras que Hugh Johnson y Wine Spectator destacan regularmente su excelencia.

Bodegas como Yatir, Castel, Flam o Recanati figuran hoy entre las referencias mundiales. El vino israelí ya no es solo un vino kosher: es un vino de excelencia, servido en restaurantes con estrellas Michelin y premiado en los grandes concursos internacionales.

En 2024, las exportaciones de vino israelí superaban ya los 60 millones de dólares, una cifra en constante crecimiento. La mayoría de las ventas se concentran en Estados Unidos y Europa, aunque Asia —especialmente China— se abre cada vez más.

Entre Biblia y modernidad

El vino israelí tiene hoy una doble identidad única:

• Espiritual y bíblica: es el vino de Noé, de David y de Salomón, un vino que simboliza la promesa divina. La recuperación de variedades antiguas y de terroirs mencionados en la Biblia devuelve al vino su dimensión sagrada.

• Moderna e innovadora: gracias a la tecnología (irrigación por goteo, investigación genética, enología avanzada), Israel se ha convertido en un laboratorio mundial del vino.

Esta tensión entre tradición e innovación convierte a los vinos israelíes en una experiencia única: degustar un vino de Judea o de Galilea es saborear a la vez un fragmento de la Biblia y un producto de vanguardia enológica.

Las ferias del vino se celebran esta semana, como parte de la tradición. Hoy, los viñedos israelíes están reconocidos entre los mejores del mundo. No se limitan a producir vinos kosher de gran calidad: encarnan un renacimiento cultural, agrícola y espiritual.

De las ánforas romanas a los tanques de acero inoxidable de las bodegas modernas, la historia del vino de Israel ilustra la asombrosa continuidad de un pueblo que supo revivir los frutos benditos de su tierra, combinando memoria antigua y excelencia contemporánea.

En cierto sentido, cada copa de vino israelí es una celebración de la vida, de la fe y de la innovación, una forma de brindar por la historia misma.

🍷 יין ישראלי: מהמסורת המקראית למצוינות מודרנית

אה, היין… אני אוהב את טעמיו – אדום, לבן או רוזה – המוכרים כיום בכל העולם. אבל למעשה אינני שותה הרבה, מלבד עם חברים, במשפחה או בשבת. רש״י, גדול מפרשני התורה, לא היה רק רב אלא גם כורם בעיר טרואה בצרפת, וזה מראה עד כמה היה היין חשוב בזמנו. בין אם מדובר בבורדו, באלזס או בבורגונדי, היינות הצרפתיים טובים, אך לטעמי הטובים ביותר מגיעים מישראל. הרשו לי לספר לכם מדוע…

מסורת מקראית שנמצאה מחדש

הגפן והיין נמצאים בלב התרבות העברית מאז ימי המקרא. בספר דברים ח:ח נזכר היין כאחת משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, לצד החיטה, השעורה, הזית והתמר.

היין לא היה רק תוצר חקלאי: הוא סימל שמחה, ברכה וברית בין אלוהים לעם.

חפירות ארכיאולוגיות חשפו גתות עתיקות לדריכת ענבים מתקופת התלמוד (100–400 לספירה), עדות לכך שהייצור כבר היה מתוחכם ובעל תפוצה רחבה. בתקופת האימפריה הרומית יין מיהודה יוצא עד רומא, לעיתים בחביות חרס חתומות בשם הכורם. היין הפך אז גם לסחורה, גם לכלי דיפלומטי וגם לסמל יוקרה תרבותי.

גתות מתקופת המקרא

אולם במאה השביעית נקטעה המסורת העתיקה. הכיבוש המוסלמי, שהטיל איסור על ייצור אלכוהול, כמעט והעלים את הכרמים ליין. נותרו רק ענבי מאכל וצימוקים. בתקופת הצלבנים (המאה ה-11 עד ה-13) חודשה הייצור באופן מצומצם לצרכים נוצריים, אך שוב הופסק.

כמעט שש מאות שנה הפך היין המקראי לזיכרון רחוק, כמעט מיתי.

תחיית המאה ה-19

רק במאה ה-19 החלה תחייה אמיתית. בשנת 1848 ייסד רב בירושלים את היקב המודרני הראשון. אך המפנה האמיתי הגיע עם הברון אדמונד דה רוטשילד, בעליו של שאטו לאפיט בבורדו. בחזונו, בשנת 1882 הביא זני ענבים צרפתיים – קברנה סוביניון, מרלו, שרדונה – ויסד את היקבים בראשון לציון ובזכרון יעקב, שפועלים עד היום בשם כרמל ויינרי.

מאז הפך היין לחלק מזהות לאומית מתחדשת. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, אף עבד במרתפי כרמל בצעירותו. סיפור היין משתלב כך בסיפורו של עם ישראל – תחייה חקלאית, עצמאות מדינית וזיכרון מקראי.

בתחילה הופנתה רוב הייצור ליינות מתוקים כשרים, שיוצאו לקהילות יהודיות בעולם.

אך משנות ה-80 חל מהפך איכותי: טכנולוגיות מודרניות (מאוסטרליה, קליפורניה וצרפת) וכורמים ישראלים צעירים שלמדו בחו״ל הביאו תנופה חדשה.

הקמת יקב רמת הגולן ודומיינים יוקרתיים כמו דומיין דה קסטל סימנו את כניסת ישראל לעולם היינות האיכותיים. הופעתם של יקבי בוטיק רבים בשנות ה-90 וה-2000 המחישה יצירתיות הדומה לקליפורניה של שנות ה-70.

אזורי היין בישראל

כיום יש בישראל למעלה מ-300 יקבים בחמישה אזורים מרכזיים:

• הגליל ורמת הגולן: קרקעות געשיות, גובה רב, לילות קרירים – תנאים אידיאליים ליינות אדומים מורכבים.

• הרי יהודה סביב ירושלים: קרקעות גיר ומדרונות מדורגים המזכירים את טוסקנה.

• מישור השרון, ליד חיפה: לב ההיסטוריה של הייננות המודרנית (זכרון יעקב).

• אזור שמשון, בין יהודה לחוף: מגוון רחב של זני ענבים.

• מדבר הנגב, שם ההשקיה בטפטוף – המצאה ישראלית – מאפשרת לגפן לפרוח בחול הצחיח.

הטרוארים המגוונים, המושווים לעיתים לאיכותיים ביותר במזרח הים התיכון, מאפשרים הפקת יינות בינלאומיים (קברנה סוביניון, סירה, שרדונה) לצד זנים מקומיים שהוחזרו לגידול כמו מראווי או דבוקי.

הכרה בינלאומית

מאז שנות ה-2000 זוכים היינות הישראלים לשבחי המבקרים המחמירים ביותר. רוברט פארקר העניק ציונים מעל 90/100 לכמה בצירים, יו ג׳ונסון ו-Wine Spectator מציינים שוב ושוב את מצוינותם.

יקבים כמו יתיר, קסטל, פלאם ורקנאטי נחשבים כיום לרפרנס עולמי. היין הישראלי אינו עוד רק יין כשר – הוא יין מצטיין, המוגש במסעדות מישלן וזוכה בפרסים בתחרויות בינלאומיות.

בשנת 2024 כבר עברו יצואי היין הישראלי את 60 מיליון הדולר, והמספר ממשיך לגדול. רוב היצוא מופנה לארצות הברית ולאירופה, אך אסיה – ובעיקר סין – הולכת ונפתחת יותר ויותר.

בין מקרא לחדשנות

ליין הישראלי זהות כפולה וייחודית:

• רוחנית ומקראית: יין נח, דוד ושלמה – יין המסמל את ההבטחה האלוקית. החזרת זנים עתיקים וטרוארים מקראיים מעניקה ליין ממד קדוש מחדש.

• מודרנית וחדשנית: בזכות טכנולוגיות כמו השקיה בטפטוף, מחקר גנטי ואנולוגיה מתקדמת, ישראל הפכה למעבדה עולמית ליין.

המתח שבין מסורת לחדשנות הופך את היין הישראלי לחוויה ייחודית: טעימה של יין מיהודה או מהגליל היא בו-זמנית טעימה מקטע תנ״כי ומוצר אנולוגי פורץ דרך.

מורשת חיה

שבוע זה מתקיימות חגיגות “פסטיבלי היין”, כחלק מהמסורת. כיום הכרמים בישראל מוכרים בין הטובים בעולם. הם אינם מסתפקים בייצור יינות כשרים איכותיים – הם מגלמים תחייה תרבותית, חקלאית ורוחנית.

מהאמפורות הרומיות ועד למכלי הנירוסטה של היקבים המודרניים, סיפור היין הישראלי מדגים את רצף ההיסטוריה של עם שהחיה מחדש את פרי ברכת אדמתו, תוך שילוב זיכרון עתיק עם מצוינות עכשווית.

במובן מסוים, כל כוס יין ישראלי היא חגיגה של חיים, אמונה וחדשנות – דרך להרמת כוס לחיי ההיסטוריה עצמה.