Rechercher dans ce blog

lundi 1 septembre 2025

Jakob Rosenfeld héros chinois (FR, EN, ES, HE). JBCH N° 318

Toujours célébré par les chinois, pour son amour et son désintéressement, Jakob Rosenfeld, est né en 1903 à Vienne en Autriche et décédé en 1952, en Israël.

Il était un médecin juif ashkénaze qui a marqué l'histoire par son engagement héroïque en Chine pendant la Seconde Guerre mondiale. J'ai été passionné par son histoire, et j'ai voulu en parler suite à la lecture d'un petit entrefilet dans le Jérusalem Post.


Fuyant la persécution nazie, il fut arrêté en 1938 et incarcéré un an avant de s'échapper vers la Chine en 1939, grâce à un visa salvateur délivré par le consulat général chinois à Vienne. Comme des dizaines de milliers de réfugiés juifs, il trouva refuge dans les villes chinoises, alors même que la Chine était en guerre contre le Japon.




Arrivé à Shanghai, Rosenfeld ouvrit rapidement une clinique prospère spécialisée en urologie, gynécologie et obstétrique. Cependant, influencé par son intérêt passé pour le socialisme et par un groupe de lecture marxiste animé par un compatriote autrichien juif, il décida de quitter cette vie confortable pour s'engager dans la résistance chinoise.


En 1941 , il rejoignit l'Armée nouvelle quatrième du Parti communiste chinois (PCC) en tant que personnel médical. Servi en province du Shandong, il impressionna le général Chen Yi par son dévouement, opérant souvent sans égard pour sa propre sécurité, ce qui lui valut une recommandation pour une adhésion spéciale au PCC en 1942. Il obtint l'équivalent du rang de général dans l'armée chinoise, devenant l'un des rares étrangers à recevoir cet honneur.




Ses accomplissements médicaux furent exceptionnels dans des conditions extrêmes. Face à une pénurie sévère de médecins, Rosenfeld fonda l'École médicale de Huazhong, formant des professionnels indispensables aux forces révolutionnaires. Il exerça comme chirurgien pour les soldats blessés, réalisant parfois des dizaines d'opérations par jour dans des environnements précaires, comme sur un petit bateau.


Surnommé affectueusement le "Docteur divin au grand nez" par les Chinois, il sauva notamment une membre d'une troupe artistique d'un coma de 21 jours dû à la fièvre typhoïde, alors qu'elle était sur le point d'être enterrée. Au-delà des soins individuels, il conçut un hôpital de campagne de 100 chambres, baptisé "Hôpital Rosenfeld" par les locaux, et innova en adaptant les connaissances médicales européennes aux contraintes locales : il utilisa des brindilles simples pour enseigner l'immobilisation des membres blessés, bien avant des technologies modernes comme les exosquelettes.




Rosenfeld endura des privations intenses dans les zones de base communistes, manquant de nourriture et de vêtements, mais il ne se plaignit jamais, démontrant une résilience exemplaire. Ses contributions allèrent au-delà du champ de bataille : il forgea des amitiés profondes avec les leaders révolutionnaires, comme le maréchal Chen Yi, futur ministre des Affaires étrangères de la Chine (1958-1972). Il accoucha même du fils aîné de Chen Yi, Chen Haosu, et exprima son mécontentement culturel juif face à l'absence du père au front, soulignant ses valeurs familiales.


Ces liens personnels renforcèrent son intégration dans le mouvement communiste. De 1941 à 1949, son engagement transforma les soins médicaux dans les zones contrôlées par les communistes, laissant un legs durable en médecine de guerre et en éducation sanitaire.


Pourquoi ces accomplissements ? Rosenfeld fut motivé par une vision humaniste et une conviction antifasciste. Témoin des atrocités japonaises et inspiré par la résilience chinoise, il abandonna une vie aisée pour soutenir la résistance nationale du PCC, pilier de la lutte contre l'agression japonaise. Son choix reflète un sacrifice personnel pour une cause universelle : la lutte contre le fascisme et pour la libération nationale, transcendant les barrières culturelles et idéologiques.



Aujourd'hui, en 2025, Jakob Rosenfeld est célébré comme un symbole d'héroïsme international, de sacrifice et d'amitié entre la Chine, Israël et l'Autriche. Son legs est honoré pour plusieurs raisons profondes. D'abord, il incarne l'aide mutuelle entre peuples en temps de crise : les Chinois offrirent refuge aux Juifs fuyant l'Holocauste, et Rosenfeld, en retour, contribua à la victoire chinoise dans la Guerre de résistance contre l'agression japonaise (1931-1945), qui causa plus de 35 millions de victimes chinoises. Son histoire met en lumière le rôle sous-estimé de la Chine comme principal champ de bataille oriental de la Seconde Guerre mondiale, souvent éclipsé par les récits eurocentriques. Ensuite, il représente les valeurs universelles de courage, d'innovation et de solidarité antifasciste, inspirant les jeunes générations à quitter leur zone de confort pour combattre l'injustice. Comme l'a dit son neveu, le Dr Menashe Rosenfeld, "une nation qui ne connaît pas son histoire a un avenir incertain", et la Chine, avec sa civilisation millénaire, honore ses héros pour enseigner ces leçons.




Enfin, dans un contexte contemporain de résurgence du militarisme et du fascisme, Rosenfeld sert d'avertissement contre la distorsion historique, le nationalisme extrême et le racisme, comme l'a souligné l'ambassadeur chinois Xiao Junzheng. Son souvenir encourage la vigilance contre toute glorification du nazisme ou du militarisme, promouvant un ordre international pacifique.


Comment est-il célébré ? En Chine, une statue de 4 mètres trône devant un hôpital du comté de Junan, immortalisant "Général Luo Sheng Te" (son nom chinois). Sa mémoire est chérie par le peuple chinois, qui le considère comme un frère adoptif.


À l'international, des cérémonies marquent son impact : le 28 août 2025, au Musée Chaim Herzog du Soldat juif pendant la Seconde Guerre mondiale à Jérusalem, l'ambassadeur Xiao a commémoré le 80e anniversaire de la victoire alliée, en présence de membres du gouvernement et du neveu de Rosenfeld. Une médaille commémorative lui fut remise, et une plaque inscrite par Chen Haosu (fils de Chen Yi, âgé de 83 ans) fut offerte au musée. Cet événement, coïncidant avec les préparatifs chinois pour le 3 septembre 2025 (discours de Xi Jinping), met en avant Rosenfeld comme épitome des Juifs engagés sur le front oriental.




Des propositions de coopération entre musées chinois et israéliens visent à enrichir les expositions sur Rosenfeld, favorisant les échanges culturels. En Israël, il symbolise les 1,5 million de soldats juifs de la guerre, souvent méconnus.


Globalement, son histoire inspire des relations sino-israéliennes florissantes : absence d'antisémitisme en Chine, augmentation de 40 % des visas israéliens vers la Chine en 2025, et succès israéliens aux Jeux mondiaux de Chengdu.


Rosenfeld transcende les frontières, rappelant que "les pays sont interconnectés et l'humanité partage un avenir commun", comme l'a conclu l'ambassadeur. Son legs, 73 ans après sa mort en Israël, continue d'inspirer la paix et la coopération.

J ai appris à connaître ce grand médecin qui s'est mis au service de la Chine, un exemple reconnu pour les liens tissés entre ces deux peuples présents sur terre depuis 5000 ans : Israël et la Chine .



© 2025 JBCH. Tous droits réservés. Reproduction du texte interdite sans autorisation


Cet article est personnel, je ne prétends pas être ni un scientifique, ni un historien, ni un professionnel du journalisme...
 

C'est  délicat de témoigner quand on est un profane, mais dans ce blog j'exprime en général un coup de coeur 

d'après l'actualité , et le lecture de ma revue de presse internationale 

les photos et films sont prises sur le web, là aussi pour une utilisation strictement personnelle, privée.


English

Jakob Rosenfeld: A Hero of Humanity

Still celebrated by the Chinese for his love and selflessness, Jakob Rosenfeld was born in 1903 in Vienna, Austria, and died in 1952 in Israel. He was an Ashkenazi Jewish doctor who left an indelible mark on history through his heroic commitment in China during World War II. I was captivated by his story and wanted to share it after reading a brief article in the Jerusalem Post.

Fleeing Nazi persecution, Rosenfeld was arrested in 1938 and imprisoned for a year before escaping to China in 1939, thanks to a lifesaving visa issued by the Chinese consulate general in Vienna. Like tens of thousands of Jewish refugees, he found refuge in Chinese cities, even as China was embroiled in a war against Japan.

Arriving in Shanghai, Rosenfeld quickly established a thriving clinic specializing in urology, gynecology, and obstetrics. However, influenced by his earlier interest in socialism and a Marxist reading group led by a fellow Austrian Jew, he chose to abandon this comfortable life to join the Chinese resistance.

In 1941, he enlisted in the medical staff of the Chinese Communist Party’s (CCP) New Fourth Army. Serving in Shandong Province, he impressed General Chen Yi with his dedication, often operating with no regard for his own safety, earning him a special recommendation for CCP membership in 1942. He was granted the equivalent rank of general in the Chinese army, a rare honor for a foreigner.

His medical achievements were extraordinary under extreme conditions. Facing a severe shortage of doctors, Rosenfeld founded the Huazhong Medical School, training essential professionals for the revolutionary forces. He worked as a surgeon for wounded soldiers, sometimes performing dozens of operations a day in precarious environments, such as on a small boat.

Affectionately nicknamed the “Divine Doctor with the Big Nose” by the Chinese, he famously saved a member of an artistic troupe from a 21-day typhoid fever coma, just as she was about to be buried. Beyond individual care, he designed a 100-room field hospital, named “Rosenfeld Hospital” by locals, and innovated by adapting European medical knowledge to local constraints: he used simple twigs to teach the immobilization of injured limbs, long before modern technologies like exoskeletons.

Rosenfeld endured intense hardships in communist base areas, lacking food and clothing, yet never complained, demonstrating exemplary resilience. His contributions extended beyond the battlefield: he forged deep friendships with revolutionary leaders, such as Marshal Chen Yi, China’s future foreign minister (1958–1972). He even delivered Chen Yi’s eldest son, Chen Haosu, and expressed his Jewish cultural disapproval of the father’s absence at the front, highlighting his family values.

These personal bonds strengthened his integration into the communist movement. From 1941 to 1949, his commitment transformed medical care in communist-controlled areas, leaving a lasting legacy in war medicine and health education.

Why these accomplishments? Rosenfeld was driven by a humanist vision and antifascist conviction. Witnessing Japanese atrocities and inspired by Chinese resilience, he gave up an easy life to support the CCP’s national resistance, a cornerstone of the fight against Japanese aggression. His choice reflects a personal sacrifice for a universal cause: the struggle against fascism and for national liberation, transcending cultural and ideological barriers.

Today, in 2025, Jakob Rosenfeld is celebrated as a symbol of international heroism, sacrifice, and friendship between China, Israel, and Austria. His legacy is honored for several profound reasons. First, he embodies mutual aid between peoples in times of crisis: the Chinese offered refuge to Jews fleeing the Holocaust, and Rosenfeld, in return, contributed to China’s victory in the War of Resistance Against Japanese Aggression (1931–1945), which claimed over 35 million Chinese lives. His story highlights China’s underrecognized role as the main Eastern battlefield of World War II, often overshadowed by Eurocentric narratives. Second, he represents universal values of courage, innovation, and antifascist solidarity, inspiring younger generations to step out of their comfort zones to fight injustice. As his nephew, Dr. Menashe Rosenfeld, said, “A nation that does not know its history has an uncertain future,” and China, with its millennia-old civilization, honors its heroes to teach these lessons.

Finally, in a contemporary context of resurgent militarism and fascism, Rosenfeld serves as a warning against historical distortion, extreme nationalism, and racism, as emphasized by Chinese Ambassador Xiao Junzheng. His memory encourages vigilance against any glorification of Nazism or militarism, promoting a peaceful international order.

How is he celebrated? In China, a 4-meter statue stands in front of a hospital in Junan County, immortalizing “General Luo Sheng Te” (his Chinese name). His memory is cherished by the Chinese people, who consider him an adopted brother.

Internationally, ceremonies mark his impact: on August 28, 2025, at the Chaim Herzog Museum of the Jewish Soldier in World War II in Jerusalem, Ambassador Xiao commemorated the 80th anniversary of the Allied victory, in the presence of government officials and Rosenfeld’s nephew. A commemorative medal was awarded, and a plaque inscribed by Chen Haosu (Chen Yi’s son, aged 83) was presented to the museum. This event, coinciding with Chinese preparations for September 3, 2025 (Xi Jinping’s speech), highlights Rosenfeld as the epitome of Jewish engagement on the Eastern front.

Proposals for cooperation between Chinese and Israeli museums aim to enrich exhibitions about Rosenfeld, fostering cultural exchanges. In Israel, he symbolizes the 1.5 million Jewish soldiers of the war, often overlooked.

Globally, his story inspires flourishing Sino-Israeli relations: the absence of antisemitism in China, a 40% increase in Israeli visas to China in 2025, and Israeli successes at the Chengdu World Games.

Rosenfeld transcends borders, reminding us that “countries are interconnected, and humanity shares a common future,” as the ambassador concluded. His legacy, 73 years after his death in Israel, continues to inspire peace and cooperation.

I came to know this great doctor who devoted himself to China, a recognized example of the bonds forged between these two peoples, each with a 5,000-year history: Israel and China.

© 2025 JBCH. All rights reserved. Reproduction of the text prohibited without authorization.

This article is personal; I do not claim to be a scientist, historian, or professional journalist. It is delicate to bear witness as a layperson, but in this blog, I generally express a passion inspired by current events and my reading of the international press.

Photos and videos are sourced from the web, also for strictly personal, private use.


Español

Jakob Rosenfeld: Un héroe de la humanidad

Aún celebrado por los chinos por su amor y desinterés, Jakob Rosenfeld nació en 1903 en Viena, Austria, y falleció en 1952 en Israel. Fue un médico judío asquenazí que marcó la historia por su compromiso heroico en China durante la Segunda Guerra Mundial. Me apasionó su historia y quise hablar de ella tras leer un pequeño artículo en el Jerusalem Post.

Huyendo de la persecución nazi, fue arrestado en 1938 y encarcelado durante un año antes de escapar a China en 1939, gracias a una visa salvadora emitida por el consulado general chino en Viena. Como decenas de miles de refugiados judíos, encontró refugio en ciudades chinas, incluso cuando China estaba en guerra contra Japón.

Al llegar a Shanghái, Rosenfeld abrió rápidamente una clínica próspera especializada en urología, ginecología y obstetricia. Sin embargo, influenciado por su interés pasado en el socialismo y un grupo de lectura marxista dirigido por un compatriota judío austríaco, decidió abandonar esta vida cómoda para unirse a la resistencia china.

En 1941, se alistó en el personal médico del Nuevo Cuarto Ejército del Partido Comunista Chino (PCC). Sirviendo en la provincia de Shandong, impresionó al general Chen Yi con su dedicación, operando a menudo sin preocuparse por su propia seguridad, lo que le valió una recomendación especial para ser miembro del PCC en 1942. Obtuvo el rango equivalente a general en el ejército chino, un honor raro para un extranjero.

Sus logros médicos fueron excepcionales en condiciones extremas. Frente a una grave escasez de médicos, Rosenfeld fundó la Escuela Médica de Huazhong, formando profesionales indispensables para las fuerzas revolucionarias. Trabajó como cirujano para soldados heridos, a veces realizando decenas de operaciones al día en entornos precarios, como en un pequeño bote.

Apodado cariñosamente el “Doctor divino de la nariz grande” por los chinos, salvó, entre otros, a una miembro de una troupe artística de un coma de 21 días por fiebre tifoidea, cuando estaba a punto de ser enterrada. Más allá de la atención individual, diseñó un hospital de campaña de 100 camas, llamado “Hospital Rosenfeld” por los locales, e innovó adaptando conocimientos médicos europeos a las limitaciones locales: usó ramitas simples para enseñar la inmovilización de miembros heridos, mucho antes de tecnologías modernas como los exoesqueletos.

Rosenfeld soportó privaciones intensas en las zonas comunistas, careciendo de comida y ropa, pero nunca se quejó, demostrando una resiliencia ejemplar. Sus contribuciones fueron más allá del campo de batalla: forjó amistades profundas con líderes revolucionarios, como el mariscal Chen Yi, futuro ministro de Asuntos Exteriores de China (1958-1972). Incluso dio a luz al hijo mayor de Chen Yi, Chen Haosu, y expresó su descontento cultural judío por la ausencia del padre en el frente, destacando sus valores familiares.

Estos lazos personales fortalecieron su integración en el movimiento comunista. De 1941 a 1949, su compromiso transformó la atención médica en las zonas controladas por los comunistas, dejando un legado duradero en medicina de guerra y educación sanitaria.

¿Por qué estos logros? Rosenfeld fue motivado por una visión humanista y una convicción antifascista. Testigo de las atrocidades japonesas e inspirado por la resiliencia china, abandonó una vida acomodada para apoyar la resistencia nacional del PCC, pilar de la lucha contra la agresión japonesa. Su elección refleja un sacrificio personal por una causa universal: la lucha contra el fascismo y por la liberación nacional, trascendiendo barreras culturales e ideológicas.

Hoy, en 2025, Jakob Rosenfeld es celebrado como un símbolo de heroísmo internacional, sacrificio y amistad entre China, Israel y Austria. Su legado es honrado por varias razones profundas. Primero, encarna la ayuda mutua entre pueblos en tiempos de crisis: los chinos ofrecieron refugio a los judíos que huían del Holocausto, y Rosenfeld, a cambio, contribuyó a la victoria china en la Guerra de Resistencia contra la Agresión Japonesa (1931-1945), que causó más de 35 millones de víctimas chinas. Su historia destaca el papel subestimado de China como el principal campo de batalla oriental de la Segunda Guerra Mundial, a menudo eclipsado por narrativas eurocéntricas. Segundo, representa valores universales de valentía, innovación y solidaridad antifascista, inspirando a las generaciones jóvenes a salir de su zona de confort para combatir la injusticia. Como dijo su sobrino, el Dr. Menashe Rosenfeld, “una nación que no conoce su historia tiene un futuro incierto”, y China, con su civilización milenaria, honra a sus héroes para enseñar estas lecciones.

Finalmente, en un contexto contemporáneo de resurgimiento del militarismo y el fascismo, Rosenfeld sirve como advertencia contra la distorsión histórica, el nacionalismo extremo y el racismo, como destacó el embajador chino Xiao Junzheng. Su memoria fomenta la vigilancia contra cualquier glorificación del nazismo o el militarismo, promoviendo un orden internacional pacífico.

¿Cómo se le celebra? En China, una estatua de 4 metros se alza frente a un hospital en el condado de Junan, inmortalizando al “General Luo Sheng Te” (su nombre chino). Su memoria es apreciada por el pueblo chino, que lo considera un hermano adoptivo.

A nivel internacional, ceremonias marcan su impacto: el 28 de agosto de 2025, en el Museo Chaim Herzog del Soldado Judío en la Segunda Guerra Mundial en Jerusalén, el embajador Xiao conmemoró el 80º aniversario de la victoria aliada, en presencia de funcionarios del gobierno y el sobrino de Rosenfeld. Se le otorgó una medalla conmemorativa, y una placa inscrita por Chen Haosu (hijo de Chen Yi, de 83 años) fue entregada al museo. Este evento, que coincide con los preparativos chinos para el 3 de septiembre de 2025 (discurso de Xi Jinping), destaca a Rosenfeld como el epítome de los judíos comprometidos en el frente oriental.

Propuestas de cooperación entre museos chinos e israelíes buscan enriquecer las exposiciones sobre Rosenfeld, fomentando intercambios culturales. En Israel, simboliza a los 1,5 millones de soldados judíos de la guerra, a menudo olvidados.

En general, su historia inspira relaciones sino-israelíes florecientes: la ausencia de antisemitismo en China, un aumento del 40% en las visas israelíes a China en 2025 y éxitos israelíes en los Juegos Mundiales de Chengdu.

Rosenfeld trasciende fronteras, recordándonos que “los países están interconectados y la humanidad comparte un futuro común”, como concluyó el embajador. Su legado, 73 años después de su muerte en Israel, sigue inspirando paz y cooperación.

Conocí a este gran médico que se dedicó a China, un ejemplo reconocido de los lazos forjados entre estos dos pueblos, cada uno con una historia de 5,000 años: Israel y China.

© 2025 JBCH. Todos los derechos reservados. Reproducción del texto prohibida sin autorización.

Este artículo es personal; no pretendo ser científico, historiador ni periodista profesional. Es delicado dar testimonio como profano, pero en este blog generalmente expreso una pasión inspirada por la actualidad y mi lectura de la prensa internacional.

Las fotos y videos provienen de la web, también para un uso estrictamente personal y privado.


Hébreu (עברית)

יעקב רוזנפלד: גיבור האנושות

עדיין נחגג על ידי הסינים בזכות אהבתו ומסירותו, יעקב רוזנפלד נולד ב-1903 בווינה, אוסטריה, ונפטר ב-1952 בישראל. הוא היה רופא יהודי אשכנזי שהותיר חותם בל יימחה בהיסטוריה בזכות מחויבותו ההרואית בסין במהלך מלחמת העולם השנייה. התלהבתי מסיפורו ורציתי לשתף אותו לאחר שקראתי ידיעה קצרה בעיתון ג'רוזלם פוסט.

בורח מהרדיפות הנאציות, הוא נעצר ב-1938 ונכלא למשך שנה לפני שברח לסין ב-1939, הודות לויזה מצילת חיים שהונפקה על ידי הקונסוליה הסינית הכללית בווינה. כמו עשרות אלפי פליטים יהודים, הוא מצא מקלט בערים הסיניות, אף שסין הייתה שקועה במלחמה נגד יפן.

בהגיעו לשנגחאי, רוזנפלד פתח במהירות מרפאה משגשגת שהתמחתה באורולוגיה, גינקולוגיה ומיילדות. עם זאת, בהשפעת עניינו המוקדם בסוציאליזם וקבוצת קריאה מרקסיסטית שהובלה על ידי יהודי אוסטרי, הוא החליט לנטוש את החיים הנוחים ולהצטרף להתנגדות הסינית.

ב-1941 הוא התגייס לצוות הרפואי של הצבא הרביעי החדש של המפלגה הקומוניסטית הסינית (PCC). בשירותו במחוז שאנדונג, הוא הרשים את הגנרל צ'ן יי במסירותו, כשהוא מבצע ניתוחים לעיתים תוך התעלמות מבטיחותו האישית, מה שהקנה לו המלצה מיוחדת לחברות ב-PCC ב-1942. הוא זכה בדרגה שוות ערך לגנרל בצבא הסיני, כבוד נדיר לזר.

הישגיו הרפואיים היו יוצאי דופן בתנאים קיצוניים. לנוכח מחסור חמור ברופאים, רוזנפלד ייסד את בית הספר הרפואי הואז'ונג, והכשיר אנשי מקצוע חיוניים לכוחות המהפכניים. הוא עבד כמנתח לחיילים פצועים, לעיתים ביצע עשרות ניתוחים ביום בסביבות לא יציבות, כמו על סירה קטנה.

הכינוי החיבה שלו, "הרופא האלוהי עם האף הגדול", ניתן לו על ידי הסינים, והוא הציל, בין היתר, חברה בלהקה אמנותית מתרדמת בת 21 יום עקב קדחת טיפוס, כאשר כבר היו עומדים לקבור אותה. מעבר לטיפול פרטני, הוא תכנן בית חולים שדה עם 100 חדרים, שנקרא "בית החולים רוזנפלד" על ידי המקומיים, והמציא פתרונות על ידי התאמת ידע רפואי אירופאי למגבלות המקומיות: הוא השתמש בענפים פשוטים כדי ללמד קיבוע של גפיים פצועות, הרבה לפני טכנולוגיות מודרניות כמו שלדים חיצוניים.

רוזנפלד סבל ממחסור קשה במזון ובבגדים באזורי הבסיס הקומוניסטיים, אך מעולם לא התלונן, והפגין חוסן מעורר השראה. תרומתו חרגה משדה הקרב: הוא יצר קשרי ידידות עמוקים עם מנהיגים מהפכניים, כמו המרשל צ'ן יי, שר החוץ העתידי של סין (1958–1972). הוא אף סייע בלידת בנו הבכור של צ'ן יי, צ'ן האוסו, והביע את מורת רוחו התרבותית היהודית על היעדרות האב בחזית, תוך הדגשת ערכי המשפחה שלו.

קשרים אישיים אלה חיזקו את שילובו בתנועה הקומוניסטית. בין השנים 1941 ל-1949, מחויבותו שינתה את הטיפול הרפואי באזורים שבשליטת הקומוניסטים, והותירה מורשת מתמשכת ברפואת מלחמה ובהשכלה רפואית.

מדוע הישגים אלה? רוזנפלד הונע על ידי חזון הומניסטי והשקפה אנטי-פשיסטית. כעד לזוועות היפניות ובהשראת החוסן הסיני, הוא ויתר על חיים נוחים כדי לתמוך בהתנגדות הלאומית של ה-PCC, עמוד התווך של המאבק נגד התוקפנות היפנית. בחירתו משקפת הקרבה אישית למען מטרה אוניברסלית: המאבק נגד הפשיזם ולמען שחרור לאומי, תוך חציית מחסומים תרבותיים ואידיאולוגיים.

כיום, בשנת 2025, יעקב רוזנפלד נחגג כסמל לגבורה בינלאומית, הקרבה וידידות בין סין, ישראל ואוסטריה. מורשתו מכובדת מכמה סיבות עמוקות. ראשית, הוא מגלם את העזרה ההדדית בין עמים בזמני משבר: הסינים הציעו מקלט ליהודים שנמלטו מהשואה, ורוזנפלד, בתמורה, תרם לניצחון הסיני במלחמת ההתנגדות נגד התוקפנות היפנית (1931–1945), שגבתה למעלה מ-35 מיליון קורבנות סינים. סיפורו מדגיש את תפקידה הלא מוכר של סין כשדה הקרב המזרחי העיקרי במלחמת העולם השנייה, שלעיתים מוצל על ידי נרטיבים אירופוצנטריים. שנית, הוא מייצג ערכים אוניברסליים של אומץ, חדשנות וסולידריות אנטי-פשיסטית, ומעורר השראה בדורות צעירים לצאת מאזור הנוחות שלהם כדי להילחם בעוול. כפי שאמר אחיינו, ד"ר מנשה רוזנפלד, "אומה שאינה מכירה את ההיסטוריה שלה, עתידה לא ברור", וסין, עם תרבותה בת אלפי שנים, מכבדת את גיבוריה כדי ללמד לקחים אלה.

לבסוף, בהקשר עכשווי של התעוררות המיליטריזם והפשיזם, רוזנפלד משמש כאזהרה נגד עיוות היסטורי, לאומנות קיצונית וגזענות, כפי שהדגיש השגריר הסיני שיאו ג'ונז'נג. זכרו מעודד ערנות נגד כל האדרה של הנאציזם או המיליטריזם, ומקדם סדר בינלאומי של שלום.

כיצד הוא נחגג? בסין, פסל בגובה 4 מטרים עומד מול בית חולים במחוז ג'ונאן, ומנציח את "הגנרל לואו שן טה" (שמו הסיני). זכרו מוקיר על ידי העם הסיני, שרואה בו אח מאומץ.

בזירה הבינלאומית, טקסים מציינים את השפעתו: ב-28 באוגוסט 2025, במוזיאון חיים הרצוג של החייל היהודי במלחמת העולם השנייה בירושלים, השגריר שיאו הנציח את יום השנה ה-80 לניצחון בעלות הברית, בנוכחות נציגי ממשלה ואחיינו של רוזנפלד. מדליה זיכרון הוענקה, ולוחית שנכתבה על ידי צ'ן האוסו (בנו של צ'ן יי, בן 83) הוצגה במוזיאון. אירוע זה, שחפף להכנות הסיניות ל-3 בספטמבר 2025 (נאום של שי ג'ינפינג), מדגיש את רוזנפלד כדוגמה מובהקת למעורבות יהודית בחזית המזרחית.

הצעות לשיתוף פעולה בין מוזיאונים סיניים וישראליים שואפות להעשיר את התערוכות על רוזנפלד, ולקדם חילופי תרבות. בישראל, הוא מסמל את 1.5 מיליון החיילים היהודים במלחמה, שלעיתים נשכחים.

באופן כללי, סיפורו מעורר השראה ליחסים סינו-ישראליים משגשגים: היעדר אנטישמיות בסין, עלייה של 40% בוויזות ישראליות לסין ב-2025 והצלחות ישראליות במשחקי העולם בצ'נגדו.

רוזנפלד חוצה גבולות, ומזכיר לנו ש"מדינות מחוברות והאנושות חולקת עתיד משותף", כפי שסיכם השגריר. מורשתו, 73 שנים לאחר מותו בישראל, ממשיכה לעורר שלום ושיתוף פעולה.

למדתי להכיר את הרופא הגדול הזה שהקדיש את עצמו לסין, דוגמה מוכרת לקשרים שנרקמו בין שני העמים הללו, שכל אחד מהם בעל היסטוריה של 5,000 שנה: ישראל וסין.

© 2025 JBCH. כל הזכויות שמורות. שכפול הטקסט אסור ללא אישור.

מאמר זה הוא אישי; אינני מתיימר להיות מדען, היסטוריון או עיתונאי מקצועי. עדות כלא מקצועי היא עדינה, אך בבלוג זה אני מבטא בדרך כלל התלהבות בהשראת האקטואליה וקריאת העיתונות הבינלאומית שלי.

תמונות וסרטונים נלקחו מהרשת, גם כן לשימוש אישי ופרטי בלבד.

Aucun commentaire:

Enregistrer un commentaire